תפריט
תפריט
מפגעי רעש סביבתי הם מטרד מתמשך ומשפיעים על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש. בישראל, המשרד להגנת הסביבה מגדיר מפגע רעש כ"קול לא רצוי והפרעה סביבתית".
למפגע רעש כמה מאפיינים ייחודיים, הסיבות להיווצרותו מגוונות, השפעתו על בני האדם אינה אחידה ומשתנה מאדם לאדם. הנזק מחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר ותוצאותיו אינן מידיות. המאפיינים הללו מסבירים מדוע הרשויות המוסמכות מתקשות למנוע מפגע רעש בטווח הקצר, ומדוע הגבלות החשיפה לרעש בתקנות או בחקיקה אינן נותנות מענה לכל הנחשפים אליו.
לפיכך הטיפול בנושא זה מורכב.
בישראל, בשל האקלים הים תיכוני והטמפרטורות הגבוהות יחסית, החלונות בבתי המגורים פתוחים במשך רוב עונות השנה ובמשך שעות רבות ביממה. לכן, רעש סביבתי פוגע באנשים רבים יותר ובמקומות רבים יותר ולפיכך הוא מפגע של ממש.
על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים כמעט ב-25% מהאוכלוסייה במדינה – יותר מכל מטרד סביבתי אחר.
במשרד האנרגיה, סביבה וחקלאות, ניתן לדווח על מפגעי רעש בעזרת אתר האינטרנט הממשלתי.
מקורות הרעש הם רבים ומגוונים:
בשנים האחרונות, בשל התגברות התלונות בנושא, פנה המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות בדרישה לטפל במפגע.
מטבע הדברים, עיקר הנזק הנגרם מחשיפה ממושכת לרעש הוא פגיעה בשמיעה – זמנית או קבועה. נזק לשמיעה יכול להוביל לפגיעה קשה בדימוי העצמי, לבידוד חברתי ולקשיי תפקוד בתחומים רבים. אבל למפגעי הרעש השפעות נוספות, הן פיזיות והן נפשיות.
בין ההשפעות הפיזיות:
תגובות נפשיות:
מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.
