תפריט
תפריט
גז רעיל נמצא בעיקר במפעלים תעשיתיים. ישנם סוגים שונים של גזים רעילים. חברת אקו צ'ק מזהה וחושפת גזים רעילים וממליצה איך להפחית את החשיפה. מתקינה מכשור לניטור.
חברת אקו צ'ק,
במידה והחשיפה לחומרים אלה מעל חצי התקן, חברת אקו צ'ק –
אנטימון הוא מתכת כסופה לבנה שנמצא בקרום כדור הארץ.
האנטימון נחצב ולאחר מכן מעורבב עם מתכות אחרות כדי ליצור סגסוגות אנטימון או שמשלבים אותו עם חמצן ליצירת תחמוצת אנטימון.
סגסוגות אנטימון משמשות למוצרים כגון:
את תחמוצת האנטימון מוסיפים ל-
הסוכנות להגנת הסביבה קובעת כי אנטימון נכנס לסביבה במהלך הכרייה והעיבוד ובייצור של סגסוגות אנטימון ותחמוצת אנטימון, ושילובים של אנטימון עם חומרים אחרים. כמויות קטנות של אנטימון משתחררות אף הן לסביבה במשרפות ומפעלי כוח לשריפת פחם.
מחקרים ארוכי טווח בבעלי חיים דיווחו על נזקי כבד ושינויים בדם לאחר בליעת אנטימון. אנטימון יכול גם לגרות את העור אם הוא נשאר עליו.
המינהל לבטיחות תעסוקתית ובריאות קובע כי ריתוך, חיתוך והלחמה הן פעילויות מסוכנות אשר מהוות שילוב ייחודי של שני סיכוני בטיחות ובריאות במגוון רחב של תעשיות.
אחד הסיכונים הבריאותיים העיקריים כולל חשיפה לאדים וגזים של ריתוך. תהליך הריתוך מייצר עשן גלוי המכיל אדי מתכת מזיקים ותוצרי לוואי של גז.
הסוכנות מפרטת את המתכות הבאות אשר עשוי להיות בהן מרכיב של אדי ריתוך:
גזים באדי ריתוך עשויים להיווצר בפעילויות הבאות:
הגורמים המשפיעים על חשיפת גזים לעובדי ריתוך כוללים:
ההשפעות הבריאותיות של נשימת אדי ריתוך יכולות לכלול את הסיכונים הבאים:
חשיפה ממושכת לאדי ריתוך עלולה לגרום ל-
חשיפה ממושכת לאדי מנגן עלולה לגרום לתסמינים דמויי פרקינסון.
גזים כגון הליום, ארגון ופחמן דו חמצני מחליפים את החמצן באוויר ויכולים להוביל לחנק, במיוחד כאשר ריתוך במקומות סגורים או סגורים.
פחמן חד חמצני גז יכול להוות סכנה חמורה.
מנגן הוא מתכת טבעית הנמצאת בסוגים רבים של סלעים. הוא קיים באופן טבעי במזונות רבים כמו דגנים, קטניות, אגוזים ועוד. בתעשייה, המנגן משמש בעיקר בייצור פלדה כדי לשפר קשיות, נוקשות וכוח. הוא יכול לשמש גם כתוסף בבנזין.
מנגן יכול להשתחרר לאוויר, לאדמה ולמים במהלך ייצור, שימוש וסילוק של מוצרים מבוססי מנגן.
הדרך העיקרית שרוב האנשים נחשפים למנגן היא באמצעות אכילת מזון, תוספי מזון או מים, אך בעיסוקים מסוימים, כמו ריתוך או עבודה במפעל שמיוצרת בו פלדה, קיימים סיכויים של חשיפה של רמות גבוהות מדי של מנגן.
הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב עובדים שנחשפו לרמות גבוהות של מנגן קשורות למערכת העצבים.
ההשפעות הבריאותיות האלה כוללות שינויים התנהגותיים ואפקטים אחרים של מערכת העצבים, כגון תנועות שעשויות להיות איטיות ומגושמות. תנועות ידיים איטיות, נצפו אצל חלק מהעובדים שנחשפו לריכוזים נמוכים יותר במקום העבודה.
חשיפה לרמות גבוהות של מנגן באוויר יכולה גם לגרום לגירוי ריאות ולהשפעות על מערכת הרבייה. עובדים שנחשפו לרמות גבוהות של מנגן במסגרות תעסוקתיות מסוימות עשויים אף לצבור אבק מנגן על בגדיהם. בגדי עבודה מזוהמים במנגן יש להסיר לפני הכניסה למכונית או כניסה לבית כדי לסייע בהפחתת סכנת החשיפה לעובד ולמשפחתו.
המינהל לבטיחות תעסוקתית ובריאות (OSHA) מתאר ממסים כחומרים המסוגלים למוסס או לפזר חומר אחד או יותר. ממסים הם בעיקר נוזלים, אבל הם גם יכולים להיות מוצק או גז.
ממסים אורגניים ניתן לסווג לשלושה סוגים עיקריים:
ממסים מחומצנים
ממסים פחמימניים
ממסים הלוגניים
ממסים מחומצנים מכילים חמצן והם מסונתזים מכימיקלים אחרים. ממסים פחמימניים מכילים מימן והם נגזרים בעיקר מנפט. ממסים הלוגניים מכילים אחד או יותר ממרכיבי ההלוגן: כלור, ברום, פלואור או יוד. רוב הממסים ההלוגניים מכילים כלור והם נקראים אז ממסים כלור.
אנשים עלולים להיות חשופים לממסים באמצעות נשימה, ספיגה דרך העור או על ידי בליעה. בבית, מדובר בחשיפה למוצרי ניקוי, מוצרי טיפוח אישי, אצטון, צבעים, דבקים ומוצרים ביתיים אחרים המכילים ממסים. ילדים שנחשפים לרמות גבוהות של ממסים בבית עלולים לסבול מאסתמה.
בסביבת העבודה, אנשים עלולים להיחשף לממסים אם עבודתם כרוכה בפעולות ניקוי, בייצור המשתמש בדבקים, בהסרת צבע, בתדלוק, בהעברת ממסים דליקים, בציור, בהדפסות אופסט, בניקוי יבש, בהתקנת שטיחים, ובניקוי בתעשיית האלקטרוניקה, חלקי רכב, מנועים ומעגלים. עובדים עלולים להיות חשופים גם אם הם מעורבים בין השאר בייצור סבון, מעגלים מודפסים, מוליכים למחצה, מוצרי טיפוח אישי, תרופות או טקסטיל.
המנהל לבריאות ובטיחות תעסוקתית מדווח כי אלפי עובדים חשופים לממסים על בסיס יומי. סיכונים בריאותיים הקשורים לחשיפה לממסים כוללים בעיות במערכת העצבים, נזק למערכת הרבייה, הכבד והכליות, פגיעה בדרכי הנשימה, סרטן ומחלות עור. חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של ממסים יכולה לגרום למוות פתאומי או לעיוורון ולפעימות לב לא סדירות.
בשנים האחרונות נעשית במדינות רבות ברחבי העולם ליגאליזציה של המריחואנה לשימושים רפואיים. בהמשך לשינוי זה קמים מתקנים רבים לגידול מריחואנה רפואית.
בתעשייה מעורבים מיליארדים רבים של דולרים, עובדים בה ברחבי העולם אלפי עובדים ויש תחזיות שמדברות על העסקת מאות אלפי עובדים תוך מספר שנים.
ישראל הינה בין המובילות בעולם בפיתוחים בתחום הגידול. רבים ממתקני הגידול הללו עשויים להציב סיכונים בריאותיים ובטיחותיים ייחודיים לעובדיהם.
לדוגמה, התנאים החמים והלחים הסוררים בחממות הגידול עלולות לעודד צמיחת עובש ופיזור של נבגי עובשים באוויר. שאיפה של רמות גבוהות של עובש עם הנשימה, עלולה לגרום לאלרגיות, לגרות את דרכי הנשימה ולגרום להתקף אסטמה אצל אנשים הסובלים מאסתמה. כמה זנים של עובש עלולים אפילו לגרום לזיהומים אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת או מדוכאת. חשיפה לאלרגנים פוטנציאליים אחרים, אבק וחומר חלקיקי הוא חשש נוסף.
בנוסף, עובדים יכולים גם לבוא במגע עם חומרי הדברה שונים ודשנים המשמשים בפעולות הגידול. הרמות הגבוהות של דו תחמוצת הפחמן שוררים בחלק מהחממות – על מנת לשפר את איכות הצמח. ריכוזים אלה מצביעים על אוורור לא מספק ויתכן ומצביעים על הצטברות של מזהמים הנישאים באוויר.
שימוש נכון בציוד מגן אישי בחממות גידול ובמתקני העיבוד של התוצרת יכול לסייע בהגנה על העובדים מפני סיכוני שאיפה וחשיפות עורם למזהמים. יש לספק לעובדים גם הגנה על העיניים והעור מפני האור המיוצר על ידי מנורות מיוחדות לזירוז הגידול של הצמחים.
כמו דלק, גם בנזין משמש כחומר בעירה במכוניות, סירות, משאיות, מכסחות דשא, מכוניות פנאי וגנרטורים. בנזין יכול לשמש גם כממס.
תוספים כימיים מתווספים לעתים קרובות לבנזין כדי למנוע את הרס המנוע, להגדלת האוקטן, להפחית זיהום ולמטרות אחרות.
חשיפה לבנזין ולאדים שלו עלולה ליצור בעיה בריאותית. הסוכנות לחומרים רעילים ומרשם מחלות מדווחת כי שאיפה או בליעה של כמויות גדולות של בנזין יכולה לגרום למוות. בנוסף, שאיפת ריכוז גבוה של בנזין גורמת לגירוי של הריאות – כאשר נושמים אדי בנזין וגורמת לגירוי של הבטן – בעת בליעת בנזין.
בנזין הוא גם גורם שמגרה את העור. נשימה של רמות גבוהות של בנזין עלולה גם לגרום להשפעות מזיקות על מערכת העצבים.
תופעות חמורות של מערכת העצבים כוללות: תרדמת וחוסר יכולת לנשום, בעוד שהשפעות חמורות פחות כוללות סחרחורת וכאבי ראש. למרבה המזל, רוב האנשים אינם נחשפים באופן ישיר לרמות גבוהות של בנזין, אך עובדים בחלק מהמקצועות והתעשיות עלולים להיות בסיכון מוגבר לחשיפות אלו.
ויניל כלוריד הוא כימיקל תעשייתי חשוב המיוצר בכמויות גדולות ככימיקל ביניים לשימוש בייצור מוצרים אחרים, כגון PVC
PVC משמש לייצור מגוון רחב של מוצרי פלסטיק, כולל צינורות, ציפוי לכבלים, וחומרי אריזה. ויניל כלוריד נפלט גם כתוצר בעירה בעשן של טבק. בטמפרטורת החדר, ויניל כלוריד הוא גז חסר צבע שנשרף בקלות. הוא קיים גם בצורה נוזלית אם נשמר תחת לחץ גבוה או בטמפרטורות נמוכות.
על פי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב, חשיפה לויניל כלוריד קשורה ליצירת סיכון מוגבר לצורות שונות של סרטן הכבד, כמו גם סרטן המוח והריאות, לימפומה ולוקמיה.
המכון הלאומי לסרטן קובע גם כי עובדים במפעלים שבהם ויניל כלוריד מיוצר או נמצא בשימוש עשויים להיחשף לחומר בעיקר באמצעות שאיפה.
האוכלוסייה הכללית עלולה להיות חשופה לויניל כלוריד על ידי שאיפת אוויר מזוהם או עשן של טבק. בסביבה, הריכוזים הגבוהים ביותר של ויניל כלוריד נמצאים באוויר סביב מפעלים המייצרים מוצרי ויניל. אם אספקת המים מזוהמת, ויניל כלוריד עלול גם לתוך הבית כאשר המים משמשים להתקלח, לבישול או לכביסה. הסוכנות לחומרים רעילים ומרשם מחלות קובעת כי בשלב מסוים, זרם המים דרך צינורות PVC עשוי לפלוט כמויות נמוכות מאוד של ויניל כלוריד למים.
הסוכנות גם מדווחת כי נשימה של ריכוזי גבוהים עלולה לגרום לאנשים להרגיש רצון לנמנם, סחרחורת, להתעלף, וברמות גבוהות מאוד זה יכול לגרום למוות.
מנגן הינו סוג של מתכת טבעית. חשיפה לרמות גבוהות של מנגן עלולה לגרום לבעיות בריאותיות.
מנגן נמצא בסוגים רבים של סלעים. הוא קיים גם באופן טבעי במזונות רבים כמו דגנים, קטניות, אגוזים ועוד. בתעשייה, המנגן משמש בעיקר בייצור פלדה כדי לשפר קשיות, נוקשות וכוח.
במהלך ייצור, שימוש וסילוק של מוצרים מבוססי מנגן, החומר יכול להשתחרר לאוויר, לאדמה ולמים.
הדרך העיקרית שרוב האנשים נחשפים למנגן בתעשייה, הינה בעיסוקים מסוימים, כמו ריתוך או עבודה במפעל שמיוצרת בו פלדה. בעיסוקים אלה קיימת סכנה של חשיפה לרמות גבוהות של מנגן.
הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב עובדים שנחשפו לרמות גבוהות של מנגן קשורות למערכת העצבים. ההשפעות הבריאותיות האלה כוללות שינויים התנהגותיים ותופעות אחרות הקשורות בתפקודים של מערכת העצבים, כגון תנועות שעשויות להיות איטיות ומגושמות. אצל חלק מהעובדים שנחשפו לריכוזים נמוכים יותר של מנגן במהלך עבודתם נמצאה השפעה הגורמת לאיטיות בתפקוד תנועות ידיים. חשיפה לרמות גבוהות של מנגן באוויר יכולה גם לגרום לגירוי מערכת הנשימה, ולהשפעות על מערכת הרבייה.
עובדים הנחשפים לרמות גבוהות של מנגן במסגרת עבודתם- לדוגמא רתכים- אבק של מנגן עלול להיאסף על בגדיהם במהלך העבודה. לכן, בגדי עבודה מזוהמים במנגן יש להסיר לפני הכניסה למכונית או כניסה לבית כדי לסייע בהפחתת סכנת החשיפה לעובד ולמשפחתו.
חוק חדש להגנה על עובדים מפני חשיפה תעסוקתית לבריליום
מנהל הבטיחות והבריאות בתעסוקה בארה"ב (OSHA) פרסם חוק חדש שמטרתו מניעה של מחלת בריליום כרונית (CBD) וסרטן הריאות בקרב עובדים אמריקאים, על ידי הגבלת החשיפה שלהם לבריליום ולתרכובות בריליום. התקנים החדשים הכלולים בחוק נכנסו לתוקפם במרץ 2017.
בריליום הינה מתכת קלה וחזקה המשמשת בתעשיית התעופה והחלל, האלקטרוניקה, האנרגיה, התקשורת, התעשייה הרפואית והביטחונית. בריליום ותרכובות בריליום הם חומרים חשובים, אבל בריליום היא גם מתכת רעילה מאוד, ועובדים אשר שואפים נדפי או אדי בריליום במהלך עבודתם, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת בריליום כרונית או סרטן ריאות.
המנהל מדווח כי מחלת בריליום כרונית היא מחלה ריאתית חמורה שעלולה לגרום לחולי או למוות. הסימנים והתסמינים של CBD יכולים לכלול קוצר נשימה, שיעול לא מוסבר, עייפות, ירידה במשקל, חום והזעות לילה.
סרטן הריאות מקושר לחשיפה תעסוקתית לבריליום על ידי שאיפת בריליום המכיל אבק, אדים או ערפל. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) מציינת את הבריליום בקבוצה הראשונה של הגורמים המסרטנים אצל בני אדם ותוכנית הטוקסיקולוגיה הלאומית מצביעה על הבריליום כמסרטן אנושי ידוע.
מעסיקים יחויבו להשתמש בבקרות הנדסיות (כגון אוורור או עבודה במתחמים סגורים) כדי לצמצם את סיכון חשיפת העובדים לבריליום, לספק מערכות/מסיכות למיגון נשימתי כאשר מערכות הבקרה ההנדסיות אינן מספקות, להגביל את הגישה של עובדים לאזורי עבודה בהם פוטנציאל החשיפה גבוה, לפתח ולפרסם בקרב העובדים נהלי עבודה כתובים שמטרתם בקרה על פוטנציאל, לשלוח את העובדים בחומר לבדיקות הרפואיות הזמינות על מנת לפקח על העובדים החשופים.
נכתב על ידי –
מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.
