גיהות תעסוקתית חיזוי והערכה בריאותית. תהליכים להקטנת סיכונים

גיהות תעסוקתית עוזרת בחיזוי והערכה של גורמי הסיכון בסביבת העבודה. במיוחד לתנאים בהם העובד נחשף לגורמים המשפיעים על בריאותו.

נגן וידאו אודות גיהות תעסוקתית

גיהות תעסוקתית עם חברת אקוצק

חברת אקוצק מבצעת סקר מקדים, שבו

  • בוחנים תהליכים וחומרים במפעל
  • מגיעים לסיכונים שיש בו.
 

סקר מקדים עם הערכת סיכוני גיהות תעסוקתית תתן למנהל המפעל ולעובדים בו שקט נפשי.

חברת אקוצק מבצעת ניטור סביבתי תעסוקתי בהמשך לסקר מקדים.

  • בעזרת ניטור סביבתי נבדקים ונמדדים מכלול החומרים במקום העבודה.
  • בעזרת ניטור סביבתי מזוהות חשיפות חריגות ונקבע סוג הטיפול.
  • בבדיקות נמדדות הרמות של גורמי הסיכון במקום העבודה.
 

אנו מלווים את מנהלי החברה בכל שלב ובהתאם לצרכים. החל מ-

  • יישום תהליכים להקטנת גורמי סיכון,
  • מייעצים לגבי חומרים חדשים בהם שוקלים לעשות שימוש,
  • משתתפים בוועדות הבטיחות בחברה,
  • נותנים מעטפת משפטית וחוות דעת מומחה.
 

על פי החוק, סקר מקדים וניטור הסביבתי יבוצע אך ורק על ידי בודק המוסמך על ידי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה. אקו צ'ק היא מעבדה שהוסמכה על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ועל ידי מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.

גורמי סיכון בגיהות תעסוקתית

במקומות עבודה, קיימים מגוון גורמי סיכון אשר עלולים לפגוע בבריאות העובדים. גורמים אלו מתחלקים לקטגוריות שונות, ביניהן: גורמים ביולוגיים, כימיים, פיזיקליים ופסיכולוגיים.

גורמים ביולוגיים

גורמים אלו כוללים וירוסים, חיידקים ובעלי חיים במשק החי. חשיפה לגורמים ביולוגיים עלולה להוביל למחלות זיהומיות, אלרגיות ותגובות חיסוניות.

דוגמאות: עובדים במעבדות, עובדי שירותי בריאות, עובדים במשק החי.

גורמים כימיים

גורמים אלו כוללים יסודות, תרכובות כימיות ואורגניות ותערובות. חשיפה לגורמים כימיים עלולה להוביל להרעלות, פגיעה במערכת הנשימה, מחלות עור, סרטן ועוד.

דוגמאות: ממיסים אורגניים, חומרים אנאורגניים, דלקים, צבעים, חומרי הדברה.

גורמים פיזיקליים

גורמים אלו כוללים:

  • תאורה לקויה: עלולה לגרום לעייפות, כאבי ראש ופגיעה בראייה.
  • רעש: רעש חזק או ממושך עלול לגרום לפגיעה בשמיעה, מתח, הפרעות שינה ועוד.
  • רטט: חשיפה ממושכת לרטט, בעיקר בכפות הידיים, עלולה לפגוע בכלי הדם, עצבים ומפרקים.
  • קרינה: סוגי קרינה שונים עלולים לגרום לנזקים בריאותיים שונים, בהתאם לסוג הקרינה ולעוצמת החשיפה.
  • עשן, זיהום אוויר ותסמונת הבניין החולה: חשיפה למזהמים אלו עלולה לגרום לבעיות נשימה, אלרגיות, כאבי ראש ועוד.

גורמים פסיכולוגיים

גורמים אלו כוללים:

  • דחק (לחץ): לחץ נפשי מוגבר עלול לגרום לבעיות בריאותיות שונות, ביניהן: חרדה, דיכאון, מחלות לב, בעיות עיכול ועוד.
  • הצקה: הצקה במקום העבודה עלולה לגרום לפגיעה בבריאות הנפשית של העובד, כמו גם לירידה בתפוקה ופגיעה באווירה במקום העבודה.
  • הטרדה (כולל הטרדה מינית): הטרדה, ובמיוחד הטרדה מינית, עלולה לגרום לנזקים נפשיים קשים, כמו גם לפגיעה בתחושת הביטחון והערך העצמי של העובד.

חשוב לציין: בנוסף לקטגוריות אלו, קיימים גורמים נוספים, כמו גורמים ארגונומיים, אשר עלולים להוביל לבעיות בריאותיות.

דוגמאות: ארגון לקוי של עמדת העבודה, שימוש במערכת ישיבה לא מתאימה, תנועות חוזרניות ועוד.

גיהות תעסוקתית

דוגמאות לתעשיות הדורשות גהותן

  • תעשיית המתכת: עובדים בתעשיה זו חשופים למגוון רחב של סיכונים, כולל:
    • סיכונים כימיים: חשיפה לאדים רעילים, מתכות כבדות, ממיסים ועוד.
    • סיכונים פיזיקליים: רעש חזק, רטט, קרינה, חום ועוד.
    • סיכונים ארגונומיים: עבודה בתנוחות לא נוחות, הרמת משאות כבדים, תנועות חוזרניות ועוד.
  • תעשיית האבן והשיש: עובדים בתעשיה זו חשופים בעיקר לסיכונים נשימתיים, כגון:
    • סיליקה: שאיפת אבק סיליקה עלולה לגרום למחלת הסיליקוזיס, מחלת ריאות קשה.
    • אבק: חשיפה לסוגי אבק שונים עלולה לגרום לגירוי בדרכי הנשימה, אלרגיות ואף מחלות ריאה.
  • מאפיות: עובדים במאפיות חשופים בעיקר לסיכונים נשימתיים, כגון:
    • אבק קמח: שאיפת אבק קמח עלולה לגרום לאסטמה תעסוקתית.
    • חומרים כימיים: חשיפה לחומרי ניקוי וחיטוי עלולה לגרום לגירוי בדרכי הנשימה ובעור.
  • עובדי רפואה: עובדים אלו חשופים לסיכונים ביולוגיים, כמו וירוסים וחיידקים, וכן לגורמים כימיים, כמו גזי הרדמה.
  • עובדי מעבדה: עובדים אלו חשופים לסיכונים כימיים וביולוגיים, בהתאם לסוג המעבדה.
  • עובדים בתעשיית הבנייה: עובדים אלו חשופים למגוון רחב של סיכונים, כולל סיכונים פיזיקליים (נפילות, פגיעות מכלי עבודה), כימיים (אבק, חומרי בנייה) וארגונומיים (הרמת משאות כבדים, תנועות חוזרניות).

חשוב לציין: רשימה זו אינה ממצה, וקיימות תעשיות רבות נוספות הדורשות ליווי של גהותן.

תפקיד הגהותן:

  • זיהוי גורמי הסיכון במקום העבודה
  • הערכת הסיכונים ופיתוח תוכנית למזעורם
  • הדרכת עובדים בנוגע לסיכונים ואמצעי הזהירות
  • ניטור סביבתי ובדיקות רפואיות
  • ייעוץ למנהלים בנוגע לחוקים ותקנות

חשיבות הגהות התעסוקתית היא במיוחד במניעת מחלות מקצוע ותאונות עבודה.

אמצעים למניעת מחלות מקצוע

מניעת מחלות מקצועיות היא תחום קריטי בעולם הגיהות התעסוקתית, במיוחד לנוכח הסיכונים השונים שעלולים להופיע בכל סביבת עבודה. מחלות מקצועיות עלולות להיווצר מחשיפה ממושכת לגורמי סיכון, כולל חומרים כימיים, רעש מוגזם, סיכונים ביולוגיים, ועוד. לשם כך, ישנם מספר אמצעים חיוניים שמסייעים בהפחתת הסיכון למחלות אלו ושמירה על בריאות העובדים.

ציוד מגן אישי (PPE)

ציוד מגן אישי הוא קו הגנה ראשון במניעת פגיעות בעובדים. בין סוגי הציוד המוכרים ניתן למצוא קסדות, מסכות נשימה, משקפי מגן, אטמי אוזניים, כפפות ומגני גוף, המסייעים בהפחתת חשיפה ישירה לגורמי סיכון כמו כימיקלים רעילים, רעש חזק, וגורמים מכניים מסוכנים. לכל סוג עבודה יש להתאים את הציוד הדרוש בהתאם לאופי הסיכונים בשטח.

התאמת סביבת העבודה

התאמת סביבת העבודה היא צעד חשוב נוסף שמסייע במניעת מחלות מקצוע. שיפורים הנדסיים כמו התקנת מערכות אוורור איכותיות, מנדפים לסילוק חומרים מסוכנים, ושיפור תנאים ארגונומיים, יכולים להקטין את הסיכון לחשיפה לגורמי סיכון. חשוב גם לשפר את עמדות העבודה כך שיותאמו פיזית לעובד, מה שמסייע להפחתת לחץ על השרירים והשלד.

ניטור ביולוגי וסביבתי

ניטור קבוע הוא חלק בלתי נפרד ממערך הגיהות התעסוקתית, ומטרתו לזהות רמות חשיפה מסוכנות ולוודא כי סביבת העבודה עומדת בתקנים הנדרשים. ניטור ביולוגי כולל בדיקות בריאותיות לעובדים, במיוחד כאשר הם חשופים לסיכונים כמו כימיקלים או גורמים ביולוגיים (למשל וירוסים וחיידקים). ניטור סביבתי, לעומת זאת, כולל בדיקת איכות האוויר, רמות רעש, קרינה ועוד, בסביבת העבודה עצמה.

הדרכה והעלאת מודעות

הדרכת העובדים והעלאת המודעות לנושא הגיהות התעסוקתית הם חלק בלתי נפרד מהתהליך. כאשר העובדים מכירים את הסיכונים ומתודרכים על אופן השימוש באמצעי המניעה, הם נוטים יותר לשמור על בטיחותם ולהקפיד על נהלים. הדרכה מקצועית יכולה לכלול הסברים על השפעות גורמי הסיכון, הדרכה בשימוש נכון בציוד מגן אישי, והתמודדות עם מצבי חירום.

נקודות חשובות לסיכום

  • הקפדה על ציוד מגן אישי: מתאים ונוח לשימוש, כולל מעקב תקופתי על תקינותו.
  • תכנון הנדסי וסביבתי: מערכות סינון, עמדות עבודה ארגונומיות.
  • ניטור קבוע: ביולוגי וסביבתי, למניעת זיהומים והשפעות בריאותיות מזיקות.
  • הדרכה רציפה לעובדים: המאפשרת מודעות ויכולת התמודדות יעילה עם סיכונים.
מנהל מדריך עובדים

חשיבות גיהות תעסוקתית למנהל 

  • מנהלים רבים מחליפים מקום עבודה מידי מספר שנים. 
  • כיום, כמעט אף מנהל לא נשאר באותו תפקיד ארוכות מעבר למספר שנים בודדות.
  • למרות זאת כיום, עובד המחליט לתבוע מפעל על נזק שנגרם לו בגלל חשיפה ארוכת שנים לחומר מסוים, יתבע גם את המנהל האחראי לנזקים אלו באותן שנים.
 

במרבית המקרים, מנהל זה כבר אינו מועסק בחברה ולכן לא יוכל לצפות לקבל גיבוי וסיוע משפטי מהחברה בה עבד. במקרה של תביעה פלילית ואזרחית, יהיה עליו להתגונן באופן אישי ובמקרה של תשלום פיצויים, יהיה על המנהל לשעבר, לעשות זאת מכיסו הפרטי. מנהל אחראי באופן אישי לדאוג לטובת העובדים במקום העבודה וגם לטובתו האישית.

חובה להזמין גיהותן!

  • "תקנות הבטיחות בעבודה" קיימות מאז 1954 ועודכנו לאחרונה בצו שר התמ"ת ב-2011.
  • במסגרת תקנות הבטיחות חלה חובה על מנהלי הארגון לבצע שורה של פעולות של גיהות תעסוקתית הקשורות בבריאות העובד במקום העבודה (להבדיל מבטיחות העובד).
  • מטרת הפעולות של גיהות תעסוקתית במקום העבודה הוא בחיזוי והערכה של גורמי סיכון. כל זאת כדי להבטיח שהחברה אינה מעסיקה עובדים במקום העבודה המסכן את בריאותם.
 

על פי דרישות החוק

  • באחריות החברה להזמין גיהותן – מומחה גיהות תעסוקתית (מומחה בבריאות סביבת העבודה)
  • ממעבדה אשר הוסמכה ע"י מנהל הבטיחות ובריאות במשרד הכלכלה (תמ"ת)
  • לבצע סקר בסביבת העבודה שמטרתו תיעוד התהליכים והחומרים בהם עושה החברה שימוש במקום העבודה,
  • ובדיקות (ניטור סביבתי תעסוקתי עבור גורמי הסיכון) להערכת חשיפה של העובדים לחומרים אלה.
 

על פי תקנות הבטיחות,

  • יש לחזור על בדיקות אלה אחת לשנה,
  • לבצע פעולות מתקנות להקטנת החשיפה,
  • ולידע את העובדים בממצאי הבדיקות.

תקנות אלו הורחבו במטרה להגן על בריאות העובדים ולהבטיח שמקום העבודה ותהליכי העבודה אינם פוגעים בבריאותם.

גיהותן תעסוקתי

חשוב! גיהות תעסוקתית.

הסיפור מוכר לכל מנהל עם קצת ניסיון –

  • הרגולציה הכרוכה בהפעלת עסק, קטן או גדול, יכולה להוות מעמסה הדורשת תשומות ניהוליות רבות.
  • מנהלים רבים מוצאים עצמם עסוקים שעות רבות במשימות שעיקרן התאמה לדרישות הרגולטור.
  • לעיתים בחוסר פרופורציה לפעילויות הקשורות במהות החברה.
 

הפעילויות הן –

  • רישוי עסקים,
  • הוראות כיבוי אש,
  • המשרד להגנת הסביבה על שלל דרישותיו,
  • משרד הכלכלה (תמ"ת),
 

כל אלה כרוכים, מעבר לזמן ניהול יקר, בהוצאות רבות, המעמיסות על השורה התחתונה- רווח.

אז כולם מנסים לחסוך ולעגל פינות, העיקר- לצמצם בהוצאות לא הכרחיות בטווח הקצר. שיטת "יהיה בסדר", שלא תקרה תאונת עבודה, שלא תהיה שריפה, רק שהמפעל לא ייתפס מזהם את הסביבה.

הבעיה בשיטה זו, נוטים מנהלים רבים להתעלם מגורמי סיכון האורבים מעבר לפינה, בטווח הארוך. גורמי סיכון הנופלים בתחום האחריות האישית של נושאי המשרה והמנהלים בארגון. אחריות בעלת משמעות פלילית וכספית יחדיו.

איום למנהלים, בעתיד?

חשיפה של העובדים לחומרים אלו היא חשיפה כרונית. השנים עוברות (לעיתים שנים רבות לאחר סיום התעסוקה), ויום אחד, העובד שנחשף במהלך עבודתו בעבר, מפתח מחלה שניתן לקשור אותה לעבודה כלשהי אותה ביצע בעבר.

מכאן הדרך קצרה, תביעה לביטוח לאומי להכרה במחלה כמחלת מקצוע, כדי לקבל פיצוי וקצבה. אז מתחיל לתקתק שעון החול, והאיום שחשבתם שהתחמקתם ממנו בשם "הקטנת ההוצאות" חוזר לרדוף אתכם- הפעם בדמות תביעות אישיות ופליליות הן כתביעת שיפוי מצד שני, מול ביטוח לאומי.

בשנים האחרונות, כמות התביעות של העובדים בנושאי הגוף והנזיקין עלתה משמעותית. עובדים שנחשפו לחומרים מסוכנים במקומות עבודה, או שטוענים לנזק שנגרם להם במהלך עבודתם כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים בעבודה. התביעות האלו,  של העובדים, מסתמכות על הכרת ביטוח לאומי במחלת המקצוע והן מנסות להוציא מהחברה והמנהלים פיצוי גדול ככל האפשר עבור העובד.

  • מנהלים רבים אינם מודעים לתקנה של גיהות תעסוקתית, ולכך שיתכן כי החומרים אליהם נחשפים העובדים, דורשים ליווי של גהותן מומחה.
  • חוסר הידע אינו פותר אותך, המנהל, מתביעות עתידיות על בריאות העובד.
  • התקנה נוגעת כמעט לכל תעשיה.
 

דוגמאות –

  • מלחימות הנושמות אדי הלחמה,
  • עובדות מעבדה שלא עובדות באופן בטוח תחת מנדף תקני,
  • עובדי תעשיית האבן והשיש הנושמים אבק המכיל סיליקה, הגורם למחלת הסיליקוזיס,
  • עובדי מאפיה הנושמים אבק קמח הגורם לאסטמה כרונית,
  • עובדים בתעשיית המתכת הנושמים חומרים שונים בתהליכי העיבוד.

נכתב על ידי –
תמונה של ערן בן קנז, מנכ"ל
ערן בן קנז, מנכ"ל

מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.

ערן בן קנז פרטים נוספים

בריאות העובדים חשובה לכם?

לבדיקת איכות הסביבה המשרדית: