בדיקת קרינה לרמות קרינה גבוהות והמלצה על דרכי התגוננות

קרינה מסוג כזה או אחר נמצאת סביבנו בכל מקום, בבית ובחוץ. חברת אקו צ'ק מבצעת בדיקת קרינה ואנשיה הם בודקים מוסמכים באישור המשרד להגנת הסביבה. 

בדיקת קרינה

בדיקת קרינה עם חברת אקו צ'ק

המשרד להגנת הסביבה מסמיך בודקים (בעלי היתר) לתחומי הקרינה השונים המשפיעים על הסביבה. ההיתר לבצע מדידות הוא שמי – אישי לאדם אשר עבר הכשרה מקצועית מתאימה, בידיו ציוד המתאים לביצוע המדידות והוא שולח את הציוד לכיול מדי שנה במעבדה מורשית. ההיתר מתחדש מדי שנה עם כיול מכשיר המדידה.

מומלץ לוודא כי בידי נותן השירותים רישיון בר-תוקף והסמכה. מומלץ לדרוש ממבצע המדידה להזדהות לפני ביצוע המדידה כדי לוודא שהוא בעל היתר, וכדי לבדוק שהמדידה מתבצעת אך ורק עם הציוד המופיע ברשימה.

אם הנך חושש שאתה נחשף לרמות גבוהות של קרינה במקום העבודה, הזמן עוד היום בדיקת מומחה אקו צ'ק.

מהי קרינה?

קרינה היא צורת העברת אנרגיה המתפשטת באופן מחזורי במרחב ומהווה הפרעה בשדות חשמליים ומגנטיים, כאשר מקורה הוא במכשיר כלשהו. אנרגיה זו מתפשטת בצורת גלים. במלים אחרות, נסו לדמיין את האדוות המעגליות שיוצרת אבן שנזרקת למים. המכשיר פולט הקרינה (החל ממיקרוגל ומחשב נייד וכלה באנטנה סלולרית) הוא האבן, האוויר שאנו נושמים הוא המים והקרינה המתפשטת באוויר היא האדוות.

יש להבחין בין קרינה מייננת ללא מייננת. יון הוא הרכיב הקטן ביותר באטום. קרינה מייננת היא קרינה שהאנרגיה בה מספיק חזקה כדי לפרק את האטום ולהפכו ליון, כלומר לגרום למוטציה בתא ובכך להעלות את הסיכון להופעת גידול סרטני. קרינה כזו מצויה בעיקר בחומרים רדיואקטיביים, וביומיום ניתן לפגוש בה בעיקר בצילומי רנטגן. המודעות לסיכון הטמון בה גבוהה ולכן בכל המערכות הבאות במגע עם קרינה כזו, ננקטים צעדי מגן.

הקרינה הלא מייננת היא קרינה שהאנרגיה בה אינה חזקה דיה כדי לפרק את האטום, ולכן הסיכון בה נגזר ממידת החשיפה אליה. כל מכשיר חשמלי (אלקטרוני) פולט קרינה בעצמה כזו או אחרת. הסכנה אינה בעצם החשיפה לקרינה אלא במידת הזמן בה אנו חשופים אליה ובמרחק שלנו ממקור הקרינה. לדוגמה, שהות קצרה ולא רציפה ליד אנטנה סלולרית הפולטת קרינה חשמלית חזקה אינה בהכרח יותר מסוכנת משהות יומיומית רצופה ליד מחשב או טלוויזיה. הסיבה לכך פשוטה: גם אם מכשיר מסוים פולט קרינה בעוצמה נמוכה, הרי שספיגה רציפה שלה בגופנו תסכן אותנו. באשר לסיכון הבריאותי עצמו – החשש העיקרי הוא כי חשיפה ארוכת טווח לקרינה תביא ללוקמיה (סרטן הדם) ולסוגי סרטן אחרים.

קוי חשמל

מקורות הקרינה בחוץ ובסביבת המבנה

מחוץ לבית אנו סופגים קרינה אולטרה סגולית המגיעה מהשמש, קרינה מאנטנות, מכשירי מכ"ם, אנטנות RF, שנאי כוח, קווי מתח גבוה, ועוד. בבית או במשרד הקרינה האלקטרומגנטית נפלטת ממשדרי רדיו, שנאים, תשתיות חשמל בדירה, לוחות וארונות חשמל, ומכשירים חשמליים ביתיים.

קרינה אלקטרומגנטית – סיכונים בריאותיים ידועים והמענה להם

מחקרים שונים מצביעים על קשר בין חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים לבין עליה בסיכוי לחלות בלוקמיה בקרב ילדים. כך לדוגמה, הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן קובע כי קווי מתח גבוה ומתקני חשמל אחרים בהם יש חשיפה לשדה מגנטי מעל עצמה מסוימת (2 מיליגאוס) למשך 24 שעות, מהווים גורם אפשרי לחלות בסרטן, ובפרט בקרב ילדים.

גם בישראל, המשרד לאיכות הסביבה מגדיר את הפעולות הנדרשות לצמצם חשיפה של מבוגרים וילדים לעצמות מסוימות של שדה  מגנטי מרשת החשמל. זאת בין השאר ע"י תכנון והפעלה של מתקני חשמל שיתכוננו כך שיצמצמו את השדות המגנטיים אליהם נחשפים ילדים ומבוגרים.

דרכי התגוננות מקרינה

  • התרחקות מגורמי קרינה.
  • צמצום גורמים מקרינים, לדוגמא: מכשירים חשמליים בעלי קרינה חזקה במשרד ובבית.
  • מיסוך – ניתן לבנות קירות מיסוך החוסמים את הקרינה.
  • שמירה על רדיוס של 2 מטר ממיקרוגל בעת הפעלתו.
  • שמירה על מרחק בטיחות של 1מטר משנאים ביתיים, אל-פסק, וארונות חשמל.

תקנים והמלצות גופים רשמיים בארץ ובעולם

המלצות המשרד להגנת הסביבה:

רמה ממוצעת של 4mg בחשיפה רציפה לאורך 24 שעות ביממה בהספק מקסימאלי של צריכת חשמל

קרינה מרשת החשמל – ELF:

  • ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי רמת החשיפה הרגעית המרבית המותרת של בני-אדם לשדה מגנטי משתנה בתדר 50 הרץ, הינה 1000 מיליגאוס.
  • הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן IARC) ) קבע כי מתקני חשמל החושפים את הציבור לאורך זמן לשדה מגנטי ממוצע (על פני 24 שעות) העולה על 2 מיליגאוס הינם "גורם אפשרי לסרטן"  (Possible Carcinogenic).
  • ממחקרים שבוצעו בנושא זה בעולם ומהניסיון שנצבר לאחר ביצוע מאות מדידות ברחבי הארץ, ניתן ללמוד שהחשיפה הממוצעת בתוך מרבית בתי המגורים בארץ ובעולם, אינה עולה על 0.4 מיליגאוס.
  • המשרד לאיכות הסביבה ממליץ שמתקני חשמל יתוכננו ויופעלו בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, לשם הפחתה ככל האפשר של השדות המגנטיים אליהם נחשף הציבור ממרכיבים השונים של רשת החשמל.
  • המשרד להגנת הסביבה פועל על פי עיקרון הזהירות המונעת, ואחת ממטרותיו העיקריות היא למזער ככל האפשר, באמצעים הטכנולוגיים הקיימים ובעלות סבירה, את חשיפת הציבור לקרינה אלקטרומגנטית, ולצמצם את השטח שבו חלות מגבלות בניה בגלל הקרינה. רמת השדה האופיינית אינה עולה על 0.4 מיליגאוס.
  • המשרד להגנת הסביבה ממליץ על נקיטת הפעולות הדרושות להשגת הפחתה משמעותית של מספר התושבים בכלל וילדים בפרט החשופים דרך קבע ואף באורח זמני לעוצמות של שדה מגנטי מרשת החשמל הגבוהות מהערכים שהוזכרו בספרות המקצועית כעלולים לגרום לתוספות סיכון בריאותיות.
  • תחנות השנאה (טרנספורמציה) רבות נבנות בקרב בתי מגורים: המשרד להגנת הסביבה אינו קובע מיקום של מתקני השנאה, אלה ממליץ לתכננן ולהפעילן בהתאם לעקרונות שנקבעו על ידי וועדת המומחים.

המלצות לחשיפה במקומות עבודה

במקומות העבודה קיימים 3 אזורי אכלוס אופייניים:

1. אזורי תחזוקת לוחות חשמל, שנאים, מתגים וכו' בהם עובדים חשמלאים אשר בהם השהייה מוגבלת לאזורי התחזוקה של אזורי התפעול בלבד למשך זמן עבודה מוגבל.

חשיפת עובדים לקרינה אלקטרומגנטית הנן עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה 1990 – התשנ"א. לפי תקנות אלו המבוססות עפ"י תקני ACGIH סף החשיפה המרבי לעובד לחשיפה מתמשכת ללא מגבלת זמן בתדר 50HZ  (ELF) הינו 25,000 V/m לשדה חשמלי ו – 12,000mG  לשדה מגנטי.

כמו כן עפ"י תקנות אלו אין להתיר חשיפה לרמות העולות על 1000mG או על 1KV/m לבעלי קוצבי לב.

עפ"י הועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת ICNIRP מיסודה של האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה IRPA, סף החשיפה המרבי לציבור הרחב בתדר 50HZ  (ELF) מוגבל ל 5,000 V/m לדה חשמלי ו-  1000mG לשה מגנטי (שהייה של 24 שעות ביממה).

הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת אינן חלות על מקורות קרינה במקום העבודה, ובלבד שהחשיפה לקרינה הנוצרת, או עלולה להיווצר עקב פעילותם של מקורות קרינה אלה מוגבל למקום העבודה ולעובדים באותו מקום עבודה העוסקים המסגרת תפקידם בהתקנה, הפעלה או בתחזוקה של מקורות קרינה.

2. אזורים המאוכלסים ע"י עובדים לאורך זמן, כגון: משרדים, מזכירות, חדרי מנוחה וכדו' אשר בהם מומלץ (אין חיוב חוקי) לשמור על ההנחיות המחמירות של שהיית אוכלוסיה אזרחית כללית בדומה לבתי מגורים, כלומר – רמה ממוצעת של 2mg בחשיפה לאורך 24 שעות ביממה, רמה ממוצעת של 3mGבחשיפה רציפה של 12 שעות ורמה ממוצעת של 4-6mG בחשיפה רציפה לאורך 8 שעות ביממה (תלוי בתנאי העבודה).

3. אזורי שהייה לזמן קצר, בהם נקבעת סף החשיפה לחשיפה אקוטית של 1000mG עפ"י המשרד להגנת הסביבה כמו שמוזכר לעיל.

נכתב על ידי –

תמונה של ערן בן קנז, מנכ"ל
ערן בן קנז, מנכ"ל

מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.

ערן בן קנז פרטים נוספים

בריאות העובדים חשובה לכם?

לבדיקת איכות הסביבה המשרדית: