בדיקת קרינה לרמות קרינה גבוהות והמלצה על דרכי התגוננות

במקומות העבודה קיימים 3 אזורי אכלוס אופייניים:

1. אזורי תחזוקת לוחות חשמל, שנאים, מתגים וכו' בהם עובדים חשמלאים אשר בהם השהייה מוגבלת לאזורי התחזוקה של אזורי התפעול בלבד למשך זמן עבודה מוגבל.

חשיפת עובדים לקרינה אלקטרומגנטית הנן עפ"י תקנות הבטיחות בעבודה 1990 – התשנ"א. לפי תקנות אלו המבוססות עפ"י תקני ACGIH סף החשיפה המרבי לעובד לחשיפה מתמשכת ללא מגבלת זמן בתדר 50HZ  (ELF) הינו 25,000 V/m לשדה חשמלי ו – 12,000mG  לשדה מגנטי.

כמו כן עפ"י תקנות אלו אין להתיר חשיפה לרמות העולות על 1000mG או על 1KV/m לבעלי קוצבי לב.

עפ"י הועדה הבינלאומית לקרינה בלתי מייננת ICNIRP מיסודה של האגודה הבינלאומית להגנה מקרינה IRPA, סף החשיפה המרבי לציבור הרחב בתדר 50HZ  (ELF) מוגבל ל 5,000 V/m לדה חשמלי ו-  1000mG לשה מגנטי (שהייה של 24 שעות ביממה).

הוראות חוק הקרינה הבלתי מייננת אינן חלות על מקורות קרינה במקום העבודה, ובלבד שהחשיפה לקרינה הנוצרת, או עלולה להיווצר עקב פעילותם של מקורות קרינה אלה מוגבל למקום העבודה ולעובדים באותו מקום עבודה העוסקים המסגרת תפקידם בהתקנה, הפעלה או בתחזוקה של מקורות קרינה.

2. אזורים המאוכלסים ע"י עובדים לאורך זמן, כגון: משרדים, מזכירות, חדרי מנוחה וכדו' אשר בהם מומלץ (אין חיוב חוקי) לשמור על ההנחיות המחמירות של שהיית אוכלוסיה אזרחית כללית בדומה לבתי מגורים, כלומר – רמה ממוצעת של 2mg בחשיפה לאורך 24 שעות ביממה, רמה ממוצעת של 3mGבחשיפה רציפה של 12 שעות ורמה ממוצעת של 4-6mG בחשיפה רציפה לאורך 8 שעות ביממה (תלוי בתנאי העבודה).

3. אזורי שהייה לזמן קצר, בהם נקבעת סף החשיפה לחשיפה אקוטית של 1000mG עפ"י המשרד להגנת הסביבה כמו שמוזכר לעיל.

נכתב על ידי –