ecocheck

בדיקת אספקת אוויר רפואית לפי דרישות משרד הבריאות

משרד הבריאות הגדיר בנוהל AC01 את דרישות הסף ממערכות האוורור בבתי החולים. אקו צ'ק מבצעת סדרת בדיקות התואמות את דרישת הנוהל ומסייעת לבתי חולים לעמוד בו. 

בדיקת אספקת אוויר רפואית

בדיקת אספקת האוויר לפי דרישות נוהל AC-01 של משרד הבריאות

מטרת הנוהל הינה להבטיח תנאי נוחות לצוות המנתחים, למנותח וכן שמירה על תנאי ניקיון האוויר בסביבת העבודה על מנת למנוע זיהומים למנותחים.

התקנים החדשים של משרד הבריאות לתכנון חדרי ניתוח (AC-01) מדגישים את הצורך בשמירת רמת ניקיון האויר ברמה המוגדרת לפי- ISO-8.

תקנים אלו מהווים בסיס להבטחת סביבה נקיה, סטרילית ובעלת נוחות אקלימית לצוות המנתחים, למנותח, לציוד המדידה מערכות התמך והעזר כגון מכונות הנשמה.

חברת אקו צ'ק מבצעת סדרת בדיקות התואמות את דרישת הנוהל ומסייעת לבתי חולים לכוון את המערכות כך שיתאימו לנדרש. הבדיקות מבוצעות בשעות הלילה כדי לא להפריע לפעילות הרגילה של בתי החולים ובילווי גורמים טכניים האחראים על מערכות האוורור כדי לפתור בעיות העולות במהלך הבדיקה ולהמנע מהצורך בבדיקות חוזרות.

חשיבות איכות האוויר למאושפזים בבתי חולים

רבים הולכים לבתי חולים כדי להחלים, אולם אנו יודעים גם שזהו מקום שבו יש חולים רבים, פעמים רבות אנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, במרחב אחד. לכן, האוויר שאנו נושמים במתקנים אלה, הוא בעל חשיבות עליונה לשמירה על הבריאות של החולים, של הצוות, ושל המבקרים.

בבתי חולים, קל יותר לחיידקים ולווירוסים להיות מועברים דרך האוויר, אבל חשוב גם לזכור כי יכולה להיות השפעה גדולה על מי שנמצא במתקנים גם מגורמי סיכון אחרים שאינם וירוסים/חיידקים.

למשל – הריח של מזון בישול מן המזנון, או אדים מן המשרפה העוסקת בהשמדה של פסולת רפואית, יכולים גם הם להשפיע על איכות האוויר ונוחותם של המאושפזים. לכן, יש הרבה גורמים שונים שיש להביא בחשבון בעת שמירה על איכות האוויר בבית חולים ובמתקני אשפוז אחרים.

בתי החולים נמצאים בבדיקה אינטנסיבית על ידי הממשלה, כדי לעמוד בתקנים רגולטוריים מחמירים ובזאת להבטיח את הבטיחות והנוחות של החולים, המבקרים והצוות. איכות האוויר היא גורם משמעותי כאשר מדובר בהבטחת סטנדרטים של היגיינה, בטיחות, ונוחות.

במהלך תקופת הקיץ קיים סיכוי גבוה יותר שיהיו חלונות ודלתות פתוחים בבית החולים. עם זאת, זה יכול גם להגביר את הסיכון של התפשטות של זיהום במידה והאוויר אינו מסונן כראוי. בנוסף, מערכות מיזוג אוויר רבות הן קרקע פורייה לגידול חיידקים, ואם האוויר אינו מסונן היטב, הוא יופץ בסביבת המטופלים.

למרות שזה חיוני לעודד זרימת אוויר צח, יש לבקר תהליך זה באופן אשר מגן מפני כל סיכון. לכן רק אנשים מוסמכים צריכים לעסוק בתחזוקה של מערכות האוורור והתעלות בבתי החולים.

משרד הבריאות הגדיר בנוהל AC01 את דרישות הסף ממערכות האוורור המיועדות לבתי החולים. הן מבצעות מספר פונקציות המשמשות לטובת סביבת מתקנים רפואיים:

  • הגנה על חולים, מבקרים, צוות – המערכות לא רק צריכות למנוע את התפשטות של מחלה פוטנציאלית וזיהומים אלא גם לשמור על סביבה נקייה ונוחה למטרות בריאות ועבודה.
  • שמירה על איכות האוויר – שמירה על אוויר נקי ובטוח היא חיונית. מערכות האוורור בתוך בתי חולים מתוכננות כך שהן לוקחות בחשבון את דרישות הטמפרטורה השונות של כל האזורים בבית החולים, כמו גם את מוגבלות או ביטול התנועה של חלקיקים מסוכנים.
  • הגנה על חולים פגיעים – חולים שנפגעו ממחלות מסוימות, ומערכת החיסון שלהם חלשה, פגיעים ביותר גם לדברים פשוטים כמו שיעול והצטננות. חולים מבוגרים ותינוקות יכולים גם הם להיות בסיכון גבוה מפני זיהומים עקב מערכות חיסון חלשות יותר. לכן, אוויר נקי, הוא הדבר החשוב ביותר להבטחת ההתאוששות שלהם ובטיחותם, במהלך שהותם בבית החולים.
  • סינון של אוויר מזוהם – זיהומים חיידקיים כגון שחפת, זיהומים ויראליים כגון שפעת וגרסאות שונות של עובש יכולים להיות מזיקים רק אם הם באים במגע עם המטופלים – במיוחד אם החולים עוברים טיפולים שונים.
איכות אוויר למאושפזים

מחלת ריאות חסימתית אצל אחיות

סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית באחיות המשתמשות בחומרי חיטוי בתדירות גבוהה

בכנס של החברה האירופית לנשימה שנערך במילנו, דווח על מחקר שנערך בארה"ב במסגרת בריאות אחיות, שבדק השפעת שימוש בחומרי חיטוי בבתי חולים על הופעת מחלת ריאות חסימתית מתמשכת (COPD ). השתתפו במחקר מעל 100,000 אחיות פעילות (גיל ממוצע 54) שלא לקו ב-COPD בשנת 2009, ועקבו אחריהן כל שנתיים במשך 8 שנים.

בתום תקופת המעקב אובחנו 663 אחיות שלקו ב-COPD. החשיפה לחומרי חיטוי נקבעה לפי שאלון, ונעשו תיקונים דוגמת עישון, גיל, אינדקס משקל הגוף ומוצא אתני. על פי הדיווח, 37% מהאחיות עסקו בחיטוי משטחים כל שבוע. הממצאים הצביעו על הגברת סיכון ללקות ב-COPD בקרב העוסקות בחיטוי משטחים בערך של 22%. נמצא גם קשר בין חיטוי מכשירים להגברת הסיכון (19%). חשיפה גבוהה לחומרי החיטוי גלוטראלדהיד, היפוכלוריט, מי חמצן ותרכובות אמוניום רביעוני, השפיעו יותר על הגברת הסיכון.

מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין הפרעות נשימה דוגמת גנחת לבין חשיפה נשימתית לחומרי חיטוי, וכן מנקים שזה מקצועם, נמצאים בסיכון מוגבר ללקות ב-COPD. כמו כן דווחו החוקרים בכנס, כי הסיכון ללקות ב-COPD היה גבוה יותר אצל אחיות בבתי חולים קטנים (מתחת ל-50 מיטות) וכן המשתמשים בשיטת ריסוס חומרי החיטוי אף הם בסיכון מוגבר.

עובדי מערכת הבריאות, מחקר ותעשייה המשתמשים בחומרי חיטוי, חשוב שישימו לב שחומרים אלה מוגדרים כחומרים מסוכנים ורצוי להימנע משאיפתם. רצוי לחטא משטחים ומכשירים בניגוב ולא בריסוס, ואם הפרוטוקול דורש ריסוס – יש להגן על דרכי הנשימה בעזרת ציוד מגן מתאים. חשוב להזכיר, כי נישמיות העוצרות חלקיקים וטיפות, אינן עוצרות אדים וגזים ויש להשתמש באביזרים מתאימים לספיחת חומרים אלה, כלומר המכילים פחם פעיל. חלק מהחומרים האלה נמצאים גם בשימוש ביתי, דוגמת אקונומיקה ותרכובות אמוניום, ואין מידע על השפעתם על הציבור. לכן יש להקפיד גם בשימוש ביתי לפחות על איוורור החדר בו נעשה החיטוי.

(התודות לדר' איתן ישראלי- יו"ר האגודה לבטיחות ביולוגית).

נכתב על ידי –

ערן בן קנז, מנכ"ל
ערן בן קנז, מנכ"ל

מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.

ערן בן קנז פרטים נוספים

בריאות העובדים חשובה לכם?

לבדיקת איכות הסביבה המשרדית: