מפגעי רעש סביבתי

מפגעי רעש הם מטרד מתמשך ומשפיעים על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש.

בישראל, המשרד להגנת הסביבה מגדיר מפגע רעש כ”קול לא רצוי והפרעה סביבתית”.

הגדרת הרעש נקבעת על פי מדידת רמת הקול: רמת קול של 30 דציבלים מוגדרת כרעש סביר, רמת קול של מעל 60 דציבלים מוגדרת כרעש חזק ומפריע ואילו רמת קול של מעל 80 דציבלים מוגדרת כרעש מזיק ובלתי סביר

הגדרות  מפלס הרעש המזיק, נסמכות בין השאר על הגדרות ארגון הבריאות העולמי, ועל-פי פרמטרים אלה יש מפגעי רעש הנמשכים זמן מה (למשל רעש שנוצר עקב אירוע בגן אירועים, שנמשך כמה שעות), ויש מפגעי רעש שמקורם באירועים בודדים בעוצמת רעש חזקה המתרחשים כמה פעמים ביום (למשל רעש הנובע מהמראות ומנחיתות של מטוסים). מפגע הרעש הינו  “סוג של אלימות שגורמת  לתחושת חוסר אונים, המגביר את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש”.

מאפיינים של מפגעי רעש

למפגע רעש כמה מאפיינים ייחודיים, הסיבות להיווצרותו מגוונות, השפעתו על בני האדם אינה אחידה ומשתנה מאדם לאדם. הנזק מחשיפה לרעש הוא נזק מצטבר ותוצאותיו אינן מידיות. המאפיינים הללו מסבירים מדוע הרשויות המוסמכות מתקשות למנוע מפגע רעש בטווח הקצר, ומדוע הגבלות החשיפה לרעש בתקנות או בחקיקה אינן נותנות מענה לכל הנחשפים אליו.

לפיכך הטיפול בנושא זה מורכב.

בישראל, בשל האקלים הים תיכוני והטמפרטורות הגבוהות יחסית, החלונות בבתי המגורים פתוחים במשך רוב עונות השנה ובמשך שעות רבות ביממה. לכן, רעש סביבתי פוגע באנשים רבים יותר ובמקומות רבים יותר ולפיכך הוא מפגע של ממש.

על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים כמעט ב-25% מהאוכלוסייה במדינה – יותר מכל מטרד סביבתי אחר.

מקורות הרעש הם רבים ומגוונים: גני אירועים, אולמות שמחה ודיסקוטקים; כלי רכב וכלים ממונעים אחרים; מפוחי עלים וציוד גינון אחר שמפעילות הרשויות המקומיות; אזעקות כלי רכב ועוד.

רעש באזורי מגורים – לעתים מזומנות יש באזורי מגורים ובמבני ציבור התקהלויות שגורמות לרעש ניכר, הפוגע באיכות החיים של דיירי האזור. מפגע נוסף הנפוץ באזורים אלו הוא מערכות ההתרעה של כלי הרכב (אזעקות); מערכות אלו אמורות לפעול זמן קצר בלבד ולהפסיק באופן אוטומטי, אך במקרים רבים הן פועלות זמן ממושך. גם הפעלתו של ציוד גינון של הרשויות המקומיות, כגון מפוחי עלים, מסורים, מגזמות וחרמשים, גורמת לרעש באזור המגורים;

בשנים האחרונות, בשל התגברות התלונות בנושא, פנה המשרד להגנת הסביבה לרשויות המקומיות בדרישה לטפל במפגע.

הערכת רעש סביבתי

השפעת מפגעי הרעש

מטבע הדברים, עיקר הנזק הנגרם מחשיפה ממושכת לרעש הוא פגיעה בשמיעה – זמנית או קבועה. נזק לשמיעה יכול להוביל לפגיעה קשה בדימוי העצמי, לבידוד חברתי ולקשיי תפקוד בתחומים רבים. אבל למפגעי הרעש השפעות נוספות, הן פיזיות והן נפשיות. בין ההשפעות הפיזיות: עלייה בלחץ הדם, שיבוש נוסף על ההשפעות הללו נמצא כי הפרעות נוספות, כגון קצב הלב, מתח, הפרעה בשינה ועייפות. סינכרוניזציה דיפוזית של גלי המוח – הגורמת להפרעות אישיות, שינויים במערכת האנדוקריני, ותגובות נפשיות והפרעות במערכת העיכול – קשורות לחשיפה ממושכת לרעש. פחד ופגיעה בכושר הריכוז עד כדי התמוטטות עצבים, חרדה, שינויים במצב הרוח, דיכאון קליני ופגיעה בתפקוד האינטלקטואלי.