ניטור סביבתי תעסוקתי. טיפול מדויק וממוקד. חוסך כסף+זמן במעקב

ניטור סביבתי תעסוקתי מתבצע לפי סקר מקדים הכולל בדיקות חשיפה לחומרים מסוכנים, רעש מזיק, קרינה אולטרה-סגולה, עומסי חום, גורמים ביולוגיים, ננו-טכנולוגיה ומפגעים סביבתיים.

במסגרת גיהות תעסוקתית מתבצע סקר מקדים ולאחריו ניטור סביבתי תעסוקתי ובו –

  • נבדקים ונמדדים מכלול החומרים אליהם נחשפים העובדים,
  • מזוהות חשיפות חריגות לגורמים מסוכנים
  • נקבע סוג הטיפול שיש לבצע במקום העבודה.

מי מוסמך לבצע ניטור תעסוקתי סביבתי?

עפ”י החוק, ניטור סביבתי תעסוקתי יבוצע אך ורק ע”י בודק מעבדה מוסמך ע”י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה.

הבודקים המוסמכים של אקו צ’ק –

  • מאפשרים טיפול מדויק וממוקד במזהמים השונים,
  • חוסכים זמן וכסף בתהליך הטיפול והמעקב הנדרשים.

כיצד מתבצע ניטור סביבתי תעסוקתי?

הניטור התעסוקתי סביבתי מתבצע ע”י

  • איסוף דגימות אוויר ומשטחים באמצעות הציוד והמכשור המתקדמים ביותר בעולם כיום.
  • ביצוע אנליזה לכל דגימה.
  • ניתוח נתונים וכתיבת דוח הערכת סיכונים ופעולות מתקנות.

תהליך זה הינו חשוב ומרכזי בשמירה על בריאות העובדים ובעמידה בדרישת החוק.

במעבדת  אקו צ’ק,

  • ניסיון וידע רב שנצבר לאורך שנים.
  • מתאימים את שיטות המדידה והיקפה לתהליכי העבודה בפועל ביום הדיגום
  • מאפיינים את סביבת העבודה באופן אמין ומדויק ביותר.

מומחי אקו צ’ק מבצעים מאות מדידות סביבתיות תעסוקתיות במפעלים רבים מתחומי תעשייה מגוונים לרבות

  • תעשיית האלקטרוניקה,
  • תעשיית השיש,
  • תעשיית הדפוס,
  • תעשיית המוליכים למחצה,
  • מפעלי אפיה וקמח,
  • מכוני תערובת,
  • מדגרות,
  • תעשיית עץ ומוצריו ועוד.

מפעל מזהם שצריך ניטור סביבתי תעסוקתי

לשם מה עלינו לבצע ניטור תעסוקתי סביבתי?

עפ”י חוק, נדרש המעסיק

  • לנטר את הגורמים המזיקים הקיימים במקום העבודה,
  • להפחית את חשיפת העובדים אליהם,
  • ולוודא שרמות החשיפה נמוכות מהערכים המותרים בחוק.

מעבר לכך,

  • רמות חריגות של חשיפה למזהמים,
  • פוגעות בבריאות העובדים, בתפוקתם,
  • מגבירות את שיעורי ההיעדרות מהעבודה
  • וחושפות את המעסיק לתביעות משפטיות.

במקרה בו תובע עובד או עובד לשעבר בגין מחלת מקצוע- האחריות המשפטית הינה פלילית ואישית ואינה מוגנת תחת החברה כישות נפרדת. במקרים אלה קבע בית המשפט שנושאי התפקידים בחברה אחראים אישית לנזקים אלה, ושכך- התביעות הן אישיות.

גורמי הסיכון אותם פוגשים מומחי אקוצ’ק בביקוריהם במפעלים כוללים בין השאר

  • חומרים מסוכנים,
  • רעש מזיק,
  • קרינה אולטרה-סגולה (UV),
  • עומסי חום,
  • גורמים ביולוגיים,
  • ננו-טכנולוגיה
  • ומפגעים סביבתיים כגון אסבסט וקרינה אלקטרומגנטית.

עמידה בדרישות החוק, ביצוע בדיקות הניטור הסביבתי תעסוקתי ויישום ההמלצות מגן על המנהל מפני חבות אישית בתביעות עתידיות.

טיפול בחומרים מסוכנים בתוך מכלים

תקנות הבטיחות בעבודה (ניטור סביבתי וניטור ביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים), תשע”א- 2011

תקנות בדבר ניטור סביבתי וביולוגי משנת 2011, מחליפות את – תקנות אירגון הפיקוח על העבודה (ניטור סביבתי וניטורביולוגי של עובדים בגורמים מזיקים) התשנ”א – 1990.

הגדרות

בתקנות אלה מחויב המעביד לבצע סקר מקדים לצורך קביעת תוכנית לניטור סביבתי תעסוקתי. בסקר מקדים בודק מוסמך חושף מקורות העלולים לפגוע בבריאות העובדים. המידע נאסף ומתועד.

כך נאמר בתקנות על – סקר מקדים – “סקר שיטתי הנערך במקום העבודה לצורך זיהוי, הערכה ותיעוד של גורמים מזיקים, הכולל אפיון של סביבת העבודה ומתבצע באמצעות תצפיות ואיסוף מידע איכותי וכמותי בעמדות עבודה ובחללי עבודה, וממצאיו משמשים בסיס לקביעת היקף הניטור הסביבתי-תעסוקתי”.

התקנות מגדירות – בדיקות סביבתיות – “פעולות המבוצעות בידי בודק מעבדה מוסמך, לשם מדידת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה, וכוללות סקר מקדים מעודכן וניטור סביבתי של גורמים מזיקים שנערך בהתאם לממצאיו”

הורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים

בתקנות מודגשת הדרישה להורדת הסיכון לחשיפה לגורמים מזיקים בסביבת העבודה.

יש דרישות למעביד כיצד לפעול ויש דרישה להפחתת הסיכון לכל הגורמים המזיקים – “גורמים כימיים ופיסיקליים מזיקים, הנמצאים במקום העבודה, ואשר העובדים עלולים להיחשף אליהם בזמן העבודה והם רשומים בספר בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה.”

המעביד חייב לפעול “להורדת הסיכון לחשיפה לגורם זה ככל האפשר, לרבות נקיטת אמצעים אלה, לפי הוראות כל דין וכללי המקצוע:

  1. יתקין ויקיים אמצעי אוורור, יניקה, ניקוז ופליטה מתאימים ויעילים, או כל שיטה אחרת להורדת ריכוז הגורם המזיק, ובצורה שלא תזיק לבריאות עובד או לבריאות הציבור;
  2. יתקין, ככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מנדפים מתאימים ויעילים שבהם יתבצעו פעולות בגורם מזיק ויתחזקם כראוי;
  3. ידאג לאיסוף וסילוק מיידי של פסולת המכילה גורם מזיק מתחנות העבודה, באופן שלא יגרום למטרד או לנזק לבריאות העובד;
  4. ידאג לכך שכל עובד בגורם מזיק ישתמש בבגדי עבודה מתאימים להגנה מפני חשיפה;
  5. יקבע מקומות מיוחדים לאכילה ולשתייה, לעישון ולמנוחת העובדים;
  6. ידאג לסידורים מיוחדים למצבי חירום, כולל דרכי מילוט, חילוץ ופינוי של עובדים, וככל הנדרש על פי כללי המקצוע, מקלחות לשטיפת הגוף והעיניים;”

מדען לבוש בבגדי הגנה ועובד במעבדה

עריכת בדיקות סביבתיות תעסוקתיות בגורמים מזיקים טעוני ניטור

ישנם 39 גורמים מזיקים טעוני ניטור והם מפורטים בתוספת הראשונה של תקנות הבטיחות –

אבץ אוקסיד
אבק של עצים (אבק בר שאיפה לריאות)
אבק קמח (אבק בר שאיפה לריאות)
איזופלוראן (גז הרדמה)
אמוניה
אנפלוראן (גז הרדמה)
אפיכלורהידרין
אקרילו-ניטריל
אתילן אוקסיד
אתילן דיברומיד
בוטיל אצטט
בנזואיל פראוקסיד
גלוטראלדהיד
גליקול אתרים
1, 4 – דיאוקסן
דימתיל פורמאמיד
הידרזין
הלותן (גז הרדמה)
n – הקסאן
חומצה גופרתית
כותנה גולמית ומעובדת
כלור
כלורופורם
מנגן
מתיל איזובוטיל קטון
מתיל אקרילאט
מתיל אתיל קטון
מתיל מתאקרילאט
מתילן כלוריד
נוזלי קירור
ניטרוס אוקסיד (גז הרדמה)
סבופלוראן (גז הרדמה)
סיבים מינרליים
פורמאלדהיד
פחמן שחור
פחמן טטראכלורי
פנול
קולופונים
קרוסין

לגבי הגורמים המזיקים האלה חובה לבצע בדיקות סביבתיות תקופתיות.

לגבי תדירות בדיקות סביבתיות אומרות התקנות את הדבר הבא –

  1. “במקום עבודה, שבו נעשה שימוש בגורם מזיק טעון ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות, שבאמצעותן ייקבע אם יש במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור.
  2. בדיקות כאמור ייערכו בתוך 61 ימים מכל אחד ממועדים מאלה:
    • מיום שהוכנס לשימוש במקום העבודה גורם מזיק טעון ניטור;
    • מיום שחל בו שינוי מהותי בתהליך עבודה עם גורם מזיק טעון ניטור;
    • מיום שחל בו אירוע המשפיע או עלול להשפיע על רמות החשיפה
      לגורמים מזיקים טעוני ניטור במקום העבודה.
  3. נמצא בבדיקות הסביבתיות תעסוקתיות כאמור כי במקום העבודה עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות- תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנה לפחות.
  4. נמצא בבדיקות כאמור בתקנת משנה 1 או 2 כי במקום העבודה אין עובד בגורמים מזיקים טעוני ניטור, יערוך המעביד בדיקות סביבתיות- תעסוקתיות חוזרות בתכיפות של אחת לשנתיים לפחות.”

הלחמה של מעגל אלקטרוני בתעשיית האלקטרוניקה

נכתב על ידי -

ערן בן קנז, מנכ"ל

ערן בן קנז, מנכ"ל

מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.

ערן בן קנז פרטים נוספים

לייעוץ סביבתי

תגובת ערן בן קנז, מנכ”ל אקו צ’ק, לפרטים שנשלחו תינתן עד יום עבודה עוקב.

ערן בן קנז

גיהות תעסוקתית חיזוי והערכה בריאותית. תהליכים להקטנת סיכונים

חברת אקוצק מבצעת סקר מקדים, שבו בוחנים תהליכים וחומרים במפעל ומגיעים לסיכונים שיש בו. מישמת תהליכים להקטנה סיכון, משתתפת בוועדות הבטיחות. חוות דעת משפטית

סקר מקדים לבחינת תהליכים וחומרים במפעל. האם יש סיכון לעובד?

הבודק המוסמך מסייר, בליווי נציג המפעל ומבצע תצפיות, אוסף מידע כמותי ואיכותי. בסיום הסקירה ניתנות המלצות איכותיות לשיפור תנאי העבודה, צמצום רמת הסיכונים

בדיקת מנדפים עם דוח מסודר, תיאור הבדיקות, התוצאות והמסקנות

מטרת בדיקת מנדפים היא לוודא ביצועים מתאימים לתקן הישראלי ולוודא הגנה קבילה לעובדים. המנדפים הכימיים נבדקים על פי הנחיות התקן הישראלי 1839. תדירות שנתית

גז רעיל. בדיקה וניטור. אנטימון, אדי ריתוך, מנגן, ממיס, בנזין.

חברת אקו צ'ק, מזהה את החומרים במפעל, מתעדת אותם ואת התהליך בו משתמשים בהם, מבצעת הערכת סיכונים - ממליצה על דרכי פעולה להפחת החשיפה ומיידעת את המעסיק

בדיקת חשיפה לגזי הרדמה. זיהוי וניטור גזי הרדמה בחדרי ניתוח

רופאי שיניים, חולים, מרדימים, מנתחים ואנשי צוות רפואי העובדים בחדרי ניתוח, נחשפים לגזי הרדמה מסוגים שונים. יש למדוד ולנטר את חומרי ההרדמה בחללים אלה.

בדיקת גז ראדון. בניית מערכות לפינוי ראדון. בדיקות תקופתיות

בדיקת גז ראדון נעשית באמצעות גלאי קרינה הפועלים בטווח של בין מספר ימים עד שנה. במרתפים, מקלטים וחדרים. בסיום מונפק דו"ח הכולל אפשרויות לצמצום רמת הראדון.

התאמה של מסכות מגן נשימתיות. הערכת סביבה וסיכונים נשימתיים

הערכת סביבת העבודה וגורמי הסיכון, בחירת ציוד הגנה מתאים (נשמיות, מסכות חצי פנים, מסכות מלאות ועוד), התאמת הציוד לעובדים, בדיקות התאמה כמותיות
Call Now Button