בדיקת גז ראדון. בניית מערכות לפינוי ראדון. בדיקות תקופתיות

בדיקת גז ראדון חייבת להיעשות באזורים בהם ריכוז הראדון גבוה. בארץ גז הראדון נמצא בעיקר בירושלים, ערד וכרמיאל.

חברת אקו צ’ק מבצעת בדיקת גז ראדון באמצעות גלאי קרינה הפועלים בטווח של בין מספר ימים עד שנה. –

  • בדיקה גז ראדון קצרה – במרתפים, מקלטים וחדרים בהם יש סכנה מיידית לחשיפה לראדון נערכת בדיקה של מספר ימים בלבד.
  • בדיקה גז ראדון ארוכה – למשך מספר חודשים עד שנה נעשית כאשר הבדיקה הקצרה לא העלתה ממצאים חד משמעיים

בדיקת ראדון יכולה להתבצע ע”י בודקים מוסמכים שהוסמכו ע”י המשרד לאיכות הסביבה בלבד, ובסיומה מונפק למזמין הבדיקה דו”ח הכולל אפשרויות שונות לצמצום רמת הראדון.

בהמשך נדבר על –

מהו גז ראדון
מדוע הראדון נחשב כגז מסוכן
התגוננות מפני ראדון
תקנים, המלצות, מדידה


גז ראדון


מהו גז ראדון

  • ראדון הוא גז חסר טעם, צבע או ריח.
  • מקורו בהתפרקות רדיואקטיבית של היסוד הכימי אורניום המצוי בקרקע, בסלעים ובמי תהום.
  • אורניום הוא יסוד שמצוי בכל סוגי האדמה (קרקע) וכן בחומרי בניה בהם יש גם אדמה, כגון בטון, בלוקים וקרמיקה.
  • התפרקות רדיואקטיבית היא תהליך טבעי (ספונטני) במהלכו נפלטים חלקיקים מגרעין של אטום.
  • האורנים המצוי בקרקע עובר תהליך התפרקות רדיואקטיבית ליסודות שונים ביניהם היסוד ראדיום, שבתורו מתפרק לראדון.

הראדון מצוי בתודעה הציבורית בשל השילוב בין תפוצתו הנרחבת באוויר סביבנו לבין הסכנה הבריאותית בחשיפה אליו.

  • ראדון הוא גז אציל, כלומר גז שאינו יוצר תרכובות עם יסודות אחרים.
  • בשל כך, בעת ההתפרקות מראדיום לראדון, הגז חודר בקלות דרך חללים ונקבוביות המצויים בקרקע ובחומרי הבניה ומתפזר באוויר.
  • בגלל הימצאותו בחומרי בניה, קיימים ריכוזי ראדון בכל המבנים בישראל.

ניתן למדוד את ריכוז הראדון במטר מעוקב אוויר, כאשר יחידת המדידה – הנקראת “בקרל” על שם הפיזיקאי הצרפתי אנרי בקרל שהיה מחלוצי המחקר בתחום – מודדת את מספר אטומי הראדון המתפרקים בשניה בנפח של מטר מעוקב אחד.


ראדון בבית

גז ראדון נמצא בקרקע מתחת לבית וחודר לבית בעיקר מהקרקע


מדוע הראדון נחשב כגז מסוכן

  • החלקיקים הנפלטים בתהליך ההתפרקות הרדיואקטיבית של האורנים לראדיום ולראדון מהווים קרינה מייננת.
  • קרינה מייננת היא קרינה שהאנרגיה בה מספיק חזקה כדי לפרק אטום ולהפכו ליון.
  • קרינה מייננת יכולה לגרום למוטציה בתא ובכך להעלות את הסיכון להופעת גידול סרטני – ובמלים אחרות, להזיק באופן משמעותי לגוף האדם.
  • הראדון נחשב כגז מסוכן בעיקר מפני שלפי מחקרים שונים, הוא אחד הגורמים המרכזיים לסרטן ריאות (אחרי עישון).
  • ראדון, בדומה ליסודות רדיואקטיביים אחרים, דועך.
  • עם דעיכתו מתפרק הראדון לרכיבים קטנים יותר ויותר, שנשאפים על ידינו אל הריאות ונספגים ברקמת הריאות.
  • כך אנו למעשה שואפים חומר רדיואקטיבי פעיל ומסוכן, שעצם שהותו בתוך גופנו חושפת את רקמות הריאה לפגימה ברצף הגנטי שלהן – ומכאן הסיכון לחלות בסרטן.

תפוצתו הנרחבת של הראדון בסביבות השהייה שלנו היא שהופכת את הסכנה למוחשית. לכן, בישראל – כמו במדינות מתקדמות אחרות – קיימת חקיקה המגדירה את ריכוזי הראדון התקניים המותרים במבנים.

חשוב לציין שגם המחקרים שמזהים את הראדון כגורם מסרטן לא בודדו אותו כגורם מסרטן בלעדי. הסיכון בראדון מתבסס בין השאר על הממצא לפיו אותרה עליה בשכיחות מקרי מוות מסרטן ריאות אצל עובדי מכרות (שבאופן טבעי חשופים מאוד לראדון) לבין מקרי המוות מסרטן ריאות בכלל האוכלוסייה.


בדיקת גז ראדון נעשית בבניינים

גז ראדון מצטבר בחללים סגורים שאינם מאווררים מספיק


התגוננות מפני ראדון

  • הסיכון המעשי בחשיפה לגז הראדון אינו בעצם השתחררותו באוויר אלא במידת הריכוז שלו בחלל סגור.
  • המקור העיקרי לראדון הוא הקרקע, וחומרי הבניה הם המקור המשני והפחות משמעותי.
  • כפי שצוין לעיל, הראדון מתפרק לאחר זמן.
  • באוויר הפתוח או בחלל מאוורר בו יש תנועת אוויר, חלקיקי הראדון יתפזרו ולא ייצרו כל השפעה שלילית.
  • בחללים בנויים שאינם מאווררים דיים, קיימת סכנה שייווצר ריכוז ראדון מעל לתקן המותר.
  • הסיכון המשמעותי ביותר יימצא בחדרים המצויים קרוב לקרקע בהם מעט חלונות.
  • כלומר בעיקר מרתפים המשמשים למגורים או למשרד.
  • לדוגמה, בחדר המאוורר באופן רגיל, ריכוז הראדון הממוצע הוא כ-25% בלבד מהתקן המותר.

ריכוז הראדון משתנה מבניין לבניין ותלוי במספר גורמים רב ביניהם

  • מידת ריכוז הראדון בקרקע עליה בנוי הבית,
  • קצב הפליטה שלו מהקרקע,
  • כמות הפתחים בבית (צנרות, סדקים),
  • מידת האוורור בבית,
  • מידת אטימות המבנה
  • הפרש הלחצים בין האוויר בחדר ובקרקע, המשתנה לאורך היממה (ככל שבחדר יש לחץ קטן יותר יחסית לקרקע, לראדון קל יותר לחדור לחדר).

אי אפשר לחסום לחלוטין את פליטת הראדון, היות והפליטה היא תוצאה של גורמים שאין לנו שליטה עליהם, כגון סוג הקרקע, הפרש הלחצים, סוגי חומרי הבניה וכד’.

ביכולתנו לנקוט באמצעים מונעים, ביניהם:

  • בניית מערכות לפינוי הראדון (אפשרית גם לפני הקמת המבנה וגם לאחר שהוקם)
  • איוורור חדרים, בעיקר מרתפים ומקלטים
  • צביעה וטיוח של קירות בצבע מיוחד
  • חסימת סדקים, מעבר צינורות וכבלי חשמל
  • בדיקת גז ראדון תקופתית

מעניין לציין שבישראל איתר המשרד להגנת הסביבה כמה אזורים בהם יש ריכוז ראדון גבוה עקב ריכוז קרקע עשירה באורניום. באזורים אלו, ביניהם

  • ירושלים,
  • מעלה אדומים,
  • כרמיאל
  • וערד,

אותר ריכוז מעל לתקן במספר בתים מועט.

לכן, באזורים אלו נדרשים הקבלנים לבנות מערכת מיוחדת לדילול ריכוז הראדון מתחת למבנה.

דעה רווחת בציבור הינה כי חדרי ממ”ד מהווים מוקד אפשרי לריכוז גבוה של ראדון בשל הכמות הגדולה של חומרי בניה המצויים בהם והאוורור הנמוך שבהם, אך המשרד לאיכות הסביבה מפריך טענה זו וקובע כי ריכוז הראדון בממ”דים דומה לריכוזם בשאר חלקי הבית, וכי גם בהינתן שהות בממ”ד סגור לפרק זמן סביר, אין סכנה לחשיפת יתר לראדון.


מרתף

גז ראדון נמצא בריכוז גבוה במרתפים של בית או בניין


תקנים, המלצות, מדידה

הועדה הבינלאומית להתגוננות מקרינה (ICRP) קבע טווח ריכוז הראדון המירבי המותר ל-200 עד 600 בקרל לכל מ”ק (מטר מעוקב). ישראל, בדומה למדינות כארה”ב וקנדה, קבעה את הריכוז המחמיר ביותר – 200 בקרל/מ”ק.

הזמנת מדידות במשרד

אם הנך חושש שאתה נחשף לרמות גבוהות של ראדון במקום העבודה, הזמן עוד היום בדיקת גז ראדון עם מומחה אקו צ’ק

נכתב על ידי -

ערן בן קנז, מנכ"ל

ערן בן קנז, מנכ"ל

מייסד החברה. מומחה לבדיקות סביבת העבודה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור Master Public Health- MPH עם התמחות בבריאות סביבתית.
ניסיון של מעל 15 שנה באיתור וזיהוי גורמי זיהום סביבתיים והערכת השפעתם על השוהים בסביבה.

לייעוץ סביבתי

תגובת ערן בן קנז, מנכ”ל אקו צ’ק, לפרטים שנשלחו תינתן עד יום עבודה עוקב.

ערן בן קנז

גיהות תעסוקתית חיזוי והערכה בריאותית. תהליכים להקטנת סיכונים

חברת אקוצק מבצעת סקר מקדים, שבו בוחנים תהליכים וחומרים במפעל ומגיעים לסיכונים שיש בו. מישמת תהליכים להקטנה סיכון, משתתפת בוועדות הבטיחות. חוות דעת משפטית

סקר מקדים לבחינת תהליכים וחומרים במפעל. האם יש סיכון לעובד?

הבודק המוסמך מסייר, בליווי נציג המפעל ומבצע תצפיות, אוסף מידע כמותי ואיכותי. בסיום הסקירה ניתנות המלצות איכותיות לשיפור תנאי העבודה, צמצום רמת הסיכונים

ניטור סביבתי תעסוקתי. זיהוי חשיפות חריגות. קביעת סוג הטיפול

עפ"י חוק, נדרש המעסיק לנטר את הגורמים המזיקים הקיימים במקום העבודה, להפחית את חשיפת העובדים אליהם ולוודא שרמות החשיפה נמוכות מהערכים המותרים בחוק.

בדיקת מנדפים עם דוח מסודר, תיאור הבדיקות, התוצאות והמסקנות

מטרת בדיקת מנדפים היא לוודא ביצועים מתאימים לתקן הישראלי ולוודא הגנה קבילה לעובדים. המנדפים הכימיים נבדקים על פי הנחיות התקן הישראלי 1839. תדירות שנתית

גז רעיל. בדיקה וניטור. אנטימון, אדי ריתוך, מנגן, ממיס, בנזין.

חברת אקו צ'ק, מזהה את החומרים במפעל, מתעדת אותם ואת התהליך בו משתמשים בהם, מבצעת הערכת סיכונים - ממליצה על דרכי פעולה להפחת החשיפה ומיידעת את המעסיק

בדיקת חשיפה לגזי הרדמה. זיהוי וניטור גזי הרדמה בחדרי ניתוח

רופאי שיניים, חולים, מרדימים, מנתחים ואנשי צוות רפואי העובדים בחדרי ניתוח, נחשפים לגזי הרדמה מסוגים שונים. יש למדוד ולנטר את חומרי ההרדמה בחללים אלה.
Call Now Button