גיהות תעסוקתית חיזוי והערכה בריאותית. תהליכים להקטנת סיכונים

הסיפור מוכר לכל מנהל עם קצת ניסיון –

• הרגולציה הכרוכה בהפעלת עסק, קטן או גדול, יכולה להוות מעמסה הדורשת תשומות ניהוליות רבות.
• מנהלים רבים מוצאים עצמם עסוקים שעות רבות במשימות שעיקרן התאמה לדרישות הרגולטור.
• לעיתים בחוסר פרופורציה לפעילויות הקשורות במהות החברה.

הפעילויות הן –

• רישוי עסקים,
• הוראות כיבוי אש,
• המשרד להגנת הסביבה על שלל דרישותיו,
• משרד הכלכלה (תמ"ת),

כל אלה כרוכים, מעבר לזמן ניהול יקר, בהוצאות רבות, המעמיסות על השורה התחתונה- רווח.

אז כולם מנסים לחסוך ולעגל פינות, העיקר- לצמצם בהוצאות לא הכרחיות בטווח הקצר. שיטת "יהיה בסדר", שלא תקרה תאונת עבודה, שלא תהיה שריפה, רק שהמפעל לא ייתפס מזהם את הסביבה.

הבעיה בשיטה זו, נוטים מנהלים רבים להתעלם מגורמי סיכון האורבים מעבר לפינה, בטווח הארוך. גורמי סיכון הנופלים בתחום האחריות האישית של נושאי המשרה והמנהלים בארגון. אחריות בעלת משמעות פלילית וכספית יחדיו.

איום למנהלים, בעתיד?

חשיפה של העובדים לחומרים אלו היא חשיפה כרונית. השנים עוברות (לעיתים שנים רבות לאחר סיום התעסוקה), ויום אחד, העובד שנחשף במהלך עבודתו בעבר, מפתח מחלה שניתן לקשור אותה לעבודה כלשהי אותה ביצע בעבר.

מכאן הדרך קצרה, תביעה לביטוח לאומי להכרה במחלה כמחלת מקצוע, כדי לקבל פיצוי וקצבה. אז מתחיל לתקתק שעון החול, והאיום שחשבתם שהתחמקתם ממנו בשם "הקטנת ההוצאות" חוזר לרדוף אתכם- הפעם בדמות תביעות אישיות ופליליות הן כתביעת שיפוי מצד שני, מול ביטוח לאומי.

בשנים האחרונות, כמות התביעות של העובדים בנושאי הגוף והנזיקין עלתה משמעותית. עובדים שנחשפו לחומרים מסוכנים במקומות עבודה, או שטוענים לנזק שנגרם להם במהלך עבודתם כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים בעבודה. התביעות האלו,  של העובדים, מסתמכות על הכרת ביטוח לאומי במחלת המקצוע והן מנסות להוציא מהחברה והמנהלים פיצוי גדול ככל האפשר עבור העובד.

• מנהלים רבים אינם מודעים לתקנה של גיהות תעסוקתית, ולכך שיתכן כי החומרים אליהם נחשפים העובדים, דורשים ליווי של גהותן מומחה.
• חוסר הידע אינו פותר אותך, המנהל, מתביעות עתידיות על בריאות העובד.
• התקנה נוגעת כמעט לכל תעשיה.

דוגמאות –

• מלחימות הנושמות אדי הלחמה,
• עובדות מעבדה שלא עובדות באופן בטוח תחת מנדף תקני,
• עובדי תעשיית האבן והשיש הנושמים אבק המכיל סיליקה, הגורם למחלת הסיליקוזיס,
• עובדי מאפיה הנושמים אבק קמח הגורם לאסטמה כרונית,
• עובדים בתעשיית המתכת הנושמים חומרים שונים בתהליכי העיבוד.