בדיקת אוורור בתי חולים ומרפאות באיכות גבוה עם מכשור מתקדם

אוורור ומיזוג אוויר בבתי חולים החולים דורש ידע מעמיק לגבי מערכות מערכת אוורור ומיזוג אוויר.

אוורור בית החולים צריך לספק לחולים תנאים הולמים להתאוששות, ולרופאים – איכות אוויר נאותה לעבודה אינטנסיבית של 24 שעות ביממה, 365 ימים בשנה.

משרד הבריאות פרסם לראשונה ב- 2006 (ועדכן ב- 2014)  נוהל- AC01 – המגדיר את דרישות אספקת אוויר, החלפות אוויר ורמת נקיון הנדרשת בכל מחלקה ואיזור ברחבי בית החולים ובמרפאות בהן שוהים חולים.

בקרת טמפרטורה ולחות הן חלק בלתי נפרד מניהול משק האנרגיה בבתי חולים. טמפרטורה גבוהה ולחות משפיעות על רווחתם הפיזית והנפשית של החולים והן על קצב ההתאוששות שלהם. תקני ההיגיינה בבתי החולים גבוהים ויש תקנים מסודרים.

יש להחליף את האוויר בכמויות גדולות; כך יימנעו זיהומים, אלרגיות, אסתמה, גירודים, גירויים שונים וכאבי ראש. לכן, יש לדאוג גם למסננים באיכות גבוהה ומערכות סינון מצוינות. בנוסף, תנאי מיקרו האקלים של חדרי הניתוח וחדרי ההחלמה צריכים להיות תחת בקרה קבוע.

כל הכתוב לעיל צריך להיות מלווה באופטימיזציה של מערכות האנרגיה השונות.

אוורור במרפאות ובתי חולים

איכות אוויר במתקני בריאות

מערכת האוורור של מבנה במרפאה או בית חולים מתוכננת לבצע מספר משימות הקשורות באוויר בתוך המבנה: לסנן, לקרר, לחמם, לספק לחות, לשאוב לחות, להעלות לחץ, או לשחרר לחץ. כל אחת מן המשימות הללו משפיעה על איכות האוויר בתוך המבנה. לדוגמה, אם האוויר אינו מסונן כראוי, כמויות רבות מדי של אבק יוזרמו במערכת מן החוץ לתוך הבניין. או – אם האוויר המסופק אינו מקורר או מחומם בצורה משביעת רצון, מי שנמצא בחדר עלול לחוות אי נוחות תרמית.

אם הלחות מן אוויר המסופק אינה מופחתת כראוי, אזי רמות לחות מוגזמות יתר על המידה עשויות לעודד התפתחות של חיידקים ועובשים. אם חדרי הבידוד אינם בעלי הלחץ הנכון, עלולה להתרחש הפצה של חיידקים פתוגניים אל מחוץ לחדרי הטיפולים, או להיפך- ע”י חדירה למעבדות סטריליות. אם חומרים כימיים באוויר אינם נשאבים החוצה כראוי מן המעבדות, הם עשויים לחדור לתוך אזורים שונים במעבדה.

אלה הן רק כמה דוגמאות כיצד הביצועים של מערכת האוורור במתקן בריאות יכולה להשפיע על איכות האוויר התוך מבנית.

כדי לטפל ביעילות במערכות, מהנדסי הבריאות צריכים להיות מודעים לסוגיית האוויר התוך מבני. קיים מדריך למערכות מכניות עבור מתקני בריאות אשר מספק מידע בסיסי לגבי מספר בעיות נפוצות של איכות האוויר. נוהל AC01 של משרד הבריאות בישראל מגדיר במפורש את הדרישות ממערכת האוורור בכל סוג של מתקן המספק שירותי בריאות.

מספר מושגים נפוצים של מערכות מכניות – כגון לחצי בנייה, לחות, סינון ומפלט מקומי – נבדקים מנקודת המבט של איכות האוויר התוך מבנית. תפקידו של מהנדס הבריאות הינו להבין טוב יותר כיצד מערכות מכניות יכולות להשפיע על איכות האוויר.

סכנת הדבקות במחלות זיהומיות

מעקב בקרת ההדבקה של HICPAC (הוועדה לבקרת מחלות זיהומיות) בארה”ב הורחב לאחרונה מעבר לבתי חולים, והוא מכסה עכשיו אתרים רבים בהם ניתן טיפול רפואי (למשל, מרכזי כירורגיה חוץ, מרכזי רפואה דחופה, מרפאות, מרכזי דיאליזה לאשפוז, משרדי רופאים ומתקני סיעוד מיומנים).

הרחבת הפיקוח בוצעה על מנת לצמצם את סיכוני ההדבקה במחלות זיהומיות בקרב האוכלוסייה המבקרת במרכזים אלה.

ההמלצות העיקריות הינן:

  • הפעלת בקרות זיהום מכאניות במערכות האוורור ומערכות המים.
  • הקמת צוותים רב תחומיים לביצוע ההערכות סיכונים ובקרת זיהום.
  • שימוש באמצעי בקרה סביבתיים כדי למנוע פיזור אבק במהלך פעולות בנייה, תיקון, שיפוץ או הריסה.
  • שימוש בבקרות זיהום סביבתי באזורים מיוחדים עם חולים בסיכון גבוה.
  • בדיקות מתמשכות של חלקיקים באוויר על מנת לפקח ולוודא יעילות של מסננים ומערכות האוורור כאמצעי לבקרת אבק.
  • נהלים למניעת זיהום אוויר בחדרי ניתוח במהלך ניתוח של חולים במחלות זיהומיות.
  • הדרכות וקביעת צעדי מניעת זיהום אחרי תקלות במערכת המים, דליפות מים והצפות.
  • אסטרטגיות לניקוי ושיקום פני שטח סביב ממיקרואורגניזמים עמידים לאנטיביוטיקה.
  • נהלי בקרת זיהום של שירותי כביסה.
  • קריאה להחזיר את הנוהל של השמדה וחיטוי של תרביות באתר לפני פינוי, במהלך הטיפול בפסולת רפואית.
  • ניהול הפרשי לחצים בין חדרים כדי למנוע התפשטות זיהום.

אוורור במתקני בריאות

כאשר אנו חושבים על אוורור בכלל – אנו מדברים על הנעה של האוויר ממקום אחד למשנהו דרך תעלה. פעולת האוורור, מאפשרת להוביל את האוויר הנקי דרך מסננים ולשחררו לתוך החלל המיועד לאוורור.

בבתי החולים, מטרת האוורור היא גם לייצר לחץ חיובי או שלילי בחדרים ספציפיים –  ביחס לאזורים הסמוכים.

המטרה ביצירת לחץ חיובי בחדר מסוים, היא להבטיח, שמזהמים מרחפים באוויר לא יחדרו לחדר ויזהמו את המטופל, ציוד או אספקה ​​בחדר זה.  לכן- מזרימים אל תוך החדר כמויות גדולות יותר של אוויר כך שבפתיחת דלתות תנועת האוויר תהיה מהחדר החוצה ותמנע חדירה של המזהמים.

ביצירת לחץ שלילי, יונקים אוויר אל מחוץ לחדר, כדי לפנות מזהמים פוטנציאליים אל מחוץ לאזור ולהובילם אל האוויר בחוץ, בדרך כלל דרך מערכת פליטה בגג המבנה.

כחלק מהדרישות בנוהל AC01 של משרד הבריאות בישראל למערכות אוורור בבתי חולים, יש לבדוק ולתעד חדרים בבתי החולים והמרפאות, כדי לוודא שהם עומדים בדירוגם בלחץ שלילי או חיובי, וכדי לוודא רמות של החלפות אוויר, כמויות אוויר צח ובדיקת ניקיון של חלקיקים באוויר.

את הבדיקה מבצעים מהנדסים שלנו המתמחים באוורור, בעזרת ציוד מקצועי מתקדם למדידות של החלפות אוויר והפרשי לחצים.

דוגמה לחדר בו נדרש לחץ שלילי יהיה חדר אשפוז חולה עם שחפת פעילה. החיידקים “נשאבים החוצה” מהחדר ומפונים דרך מערכת פליטה חיצונית, לא מפוזרים בבית החולים ולא מזהמים אזורים אחרים. לעומת זאת, חולה עם כוויות או פצעים פתוחים יהיה בחדר דחוס באופן חיובי כדי למנוע ממזהמים שמקורם בבית החולים להגיע אל החולה.

החדרים בלחץ חיובי נחשבים בדרך כלל החדרים הנקיים ביותר בבית החולים, חישבו על חדר ניתוח בו צריך להגן על החולה במהלך הניתוח ועל כל אספקה ​​כירורגית סטרילית בחדר.

Call Now Button