בדיקת חשיפה לגזי הרדמה

חשיפות בחדרי ניתוח ובמרפאות שיניים

רופאי שיניים העוסקים תדירות בהרדמה, וכן חולים, מרדימים, מנתחים ואנשי צוות רפואי העובדים בחדרי ניתוח, נחשפים לגזי הרדמה מסוגים שונים. חשיפה זו עלולה להיות מסוכנת ויש למדוד ולנטר את הימצאות חומרי ההרדמה בחללים אלה.

גזי הרדמה מחולקים לשני סיווגים נפוצים: ניטרוס אוקסיד וחומרים הלוגנים (לדוגמה איזופלורן, הלותן, אנפלורן, דיספלורן, סבופלורן ומתוקסיפלורן). גזים אלו הם לרוב שקופים, חסרי צבע, נדיפים בטמפ' החדר ונמצאים בשימוש בהרדמה נשימתית. חשיפה לגזים אלו מתרחשת כאשר אדים מתפזרים לאזור העבודה במהלך ביצוע פרוצדורות הרדמה. גזי הרדמה הם חסרי סימני אזהרה ולכן אין סמן סובייקטיבי (כגון ריח) המעיד על חשיפה.

החל מערכים מסוימים, ישנה חובה על פי חוק , לנקוט באמצעים שונים על מנת לפקח על בריאות העובדים באמצעות מדידות סביבתיות תעסוקתיות באוויר וכן באמצעות מעקב רפואי תקופתי אחר העובדים (בדיקות רפואיות).

כיצד מתבצע ניטור החשיפה לגזי הרדמה?

מומחי אקוצ'ק משתמשים במכשירי מדידה ייעודיים על מנת לזהות ולנטר את סוגי המזהמים וגזי ההרדמה שאליהם נחשפים השוהים בחדרי הניתוח ובמרפאות השיניים, וכן מנתחים את התנאים הפיזיים ופיזור האדים בחלל הנבדק על מנת להמליץ על אמצעי הבקרה וההנחתה הנדרשים כדי להוריד את הזיהום לרמה הנדרשת, מיקום מערכת ההרדמה ופליטת העודפים, מיקום מנדפים, וסוגי מנדפים, באם נדרש, סוג ותדירות התחזוקה הנדרשת למערכות תוך הצגת חלופות שונות, וכן הדרכת השוהים בשימוש במערכות אלה ובאמצעי מיגון שישמרו על בריאותם.