אתך 365 יום בשנה

מנהלים רבים מחליפים מקום עבודה מידי מספר שנים. כיום, כמעט אף מנהל לא נשאר באותו תפקיד ארוכות מעבר למספר שנים בודדות. למרות זאת כיום, עובד המחליט לתבוע מפעל על נזק שנגרם לו בגלל חשיפה ארוכת שנים לחומר מסוים, יתבע גם את המנהל האחראי לנזקים אלו באותן שנים.

במרבית המקרים, מנהל זה כבר אינו מועסק בחברה ולכן לא יוכל לצפות לקבל גיבוי וסיוע משפטי מהחברה בה עבד. במקרה של תביעה פלילית ואזרחית, יהיה עליו להתגונן באופן אישי ובמקרה של תשלום פיצויים, יהיה על המנהל לשעבר, לעשות זאת מכיסו הפרטי. מנהל אחראי באופן אישי לדאוג לטובת העובדים וגם לטובתו האישית.

"עבודתנו כגהותנים מומחים בבריאות העובד לא מסתיימת עם תום הניטור והבדיקה." אומר דר' נתן עמית, מנהל המעבדה." אנו מלווים את מנהלי החברה בכל שלב ובהתאם לצרכים. החל מיישום תהליכים להקטנה הסיכון, מייעצים לגבי חומרים חדשים בהם שוקלים לעשות שימוש, משתתפים בוועדות הבטיחות בחברה, ועד למעטפת משפטית וחוות דעת מומחה.

"תקנות הבטיחות בעבודה" קיימות מאז 1954 ועודכנו לאחרונה בצו שר התמ"ת ב-2011. במסגרת התקנות חלה חובה על מנהלי הארגון לבצע שורה של פעולות הקשורות בבריאות העובד (להבדיל מבטיחות העובד). מטרתן להבטיח שהחברה אינה מעסיקה עובדים בסביבת עבודה המסכנת את בריאותם. על פי דרישות החוק באחריות החברה להזמין גהותן (מומחה בבריאות סביבת העבודה) ממעבדה אשר הוסמכה ע"י מנהל הבטיחות ובריאות במשרד הכלכלה (תמ"ת) לבצע סקר שמטרתו תיעוד התהליכים והחומרים בהם עושה החברה שימוש, ובדיקות (ניטור סביבתי תעסוקתי של גורמי סיכון) להערכת חשיפה של העובדים לחומרים אלה. על פי התקנה, יש לחזור על בדיקות אלה אחת לשנה, לבצע פעולות מתקנות להקטנת החשיפה, ולידע את העובדים בממצאי הבדיקות. תקנות אלו הורחבו במטרה להגן על בריאות העובדים ולהבטיח שמקום העבודה ותהליכי העבודה אינם פוגעים בבריאותם.

הסיפור מוכר לכל מנהל עם קצת ניסיון. הרגולציה הכרוכה בהפעלת עסק, קטן או גדול, יכולה להוות מעמסה הדורשת תשומות ניהוליות רבות. מנהלים רבים מוצאים עצמם עסוקים שעות רבות במשימות שעיקרן התאמה לדרישות הרגולטור, לעיתים בחוסר פרופורציה לפעילויות הקשורות במהות החברה. רישוי עסקים, הוראות כיבוי אש, המשרד להגנת הסביבה על שלל דרישותיו, משרד הכלכלה (תמ"ת) ועוד כהנא וכהנא. כל אלה כרוכים, מעבר לזמן ניהול יקר, בהוצאות רבות, המעמיסות על השורה התחתונה- רווח.

אז כולם מנסים לחסוך ולעגל פינות, העיקר- לצמצם בהוצאות לא הכרחיות בטווח הקצר. שיטת "יהיה בסדר", שלא תקרה תאונת עבודה, שלא תהיה שריפה, רק שהמפעל לא ייתפס מזהם את הסביבה. הבעיה בשיטה זו, נוטים מנהלים רבים להתעלם מאיומים האורבים מעבר לפינה, בטווח הארוך. איומים הנופלים בתחום האחריות האישית של נושאי המשרה והמנהלים בארגון. אחריות בעלת משמעות פלילית וכספית יחדיו.

מדוע איום זה יפגוש אתכם, המנהלים בעתיד?

בחשיפה לחומרים אלו היא חשיפה כרונית. השנים עוברות (לעיתים שנים רבות לאחר סיום התעסוקה), ויום אחד, העובד שנחשף במהלך עבודתו בעבר, מפתח מחלה שניתן לקשור אותה לעבודה כלשהי אותה ביצע בעבר. מכאן הדרך קצרה, תביעה לביטוח לאומי להכרה במחלה כמחלת מקצוע, כדי לקבל פיצוי וקצבה. אז מתחיל לתקתק שעון החול, והאיום שחשבתם שהתחמקתם ממנו בשם "הקטנת ההוצאות" חוזר לרדוף אתכם- הפעם בדמות תביעות אישיות ופליליות הן כתביעת שיפוי מצד שני, מול ביטוח לאומי.

בשנים האחרונות, כמות התביעות בנושאי הגוף והנזיקין עלתה משמעותית. עובדים שנחשפו לחומרים מסוכנים במקומות עבודה, או שטוענים לנזק שנגרם להם במהלך עבודתם כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים בסביבת העבודה. תביעות אלו מסתמכות על הכרת ביטוח לאומי במחלת המקצוע והן מנסות להוציא מהחברה והמנהלים פיצוי גדול ככל האפשר עבור העובד.

מנהלים רבים אינם מודעים לתקנה ולכך שיתכן כי החומרים אליהם נחשפים העובדים, דורשים ליווי של גהותן מומחה. חוסר הידע אינו פותר אותך, המנהל, מתביעות עתידיות. התקנה נוגעת כמעט לכל תעשיה. מלחימות הנושמות אדי הלחמה, עובדות מעבדה שלא עובדות באופן בטוח תחת מנדף תקני, עובדי תעשיית האבן והשיש הנושמים אבק המכיל סיליקה, הגורם למחלת הסיליקוזיס, עובדי מאפיה הנושמים אבק קמח הגורם לאסטמה כרונית, ועד עובדים בתעשיית המתכת הנושמים חומרים שונים בתהליכי העיבוד.

פנו אל המומחים של אקו צ'ק לביצוע סקר מקדים 03-5362600